בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 היא אחת הבדיקות החשובות ביותר עבור חברות, ארגונים, מוסדות ועסקים שמבקשים לנהל נכון את ההתחייבויות לעובדים ולהציג תמונה חשבונאית מדויקת בדוחות הכספיים.

כאשר ארגון מעסיק עובדים לאורך זמן, הוא אינו נדרש לבחון רק את עלות השכר השוטפת אלא גם את ההתחייבויות העתידיות הנובעות מזכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים, מענקי פרישה, ימי מחלה, ימי חופשה, הטבות לאחר סיום העסקה והסדרים נוספים המוגדרים בתנאי העבודה, בהסכמים קיבוציים או במדיניות החברה.

תקן IAS 19 נועד להסדיר את אופן ההכרה, המדידה, ההצגה והגילוי של הטבות לעובדים.

בפועל, המשמעות היא שחברות נדרשות לאמוד בצורה מקצועית את העלות העתידית של התחייבויות אלה, גם אם התשלום בפועל יתבצע רק בעוד שנים.

בדיקה זו אינה פעולה טכנית בלבד.

היא משפיעה ישירות על הדוחות הכספיים, על הרווח הנקי, על ההון העצמי, על הערכות שווי, על עסקאות רכישה ומיזוג, על התנהלות מול רואי חשבון ומבקרים, ולעיתים גם על קבלת החלטות ניהוליות הנוגעות לגיוס עובדים, תכנון תקציב, מדיניות תגמול וניהול סיכונים.

לכן, בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 דורשת הבנה עמוקה הן בעולם החשבונאי והן בעולם האקטוארי.

היא נשענת על הנחות כלכליות, נתוני כוח אדם, תחזיות שכר, שיעורי היוון, שיעורי עזיבה, גילאי פרישה, תוחלת חיים ופרמטרים נוספים שיש להם השפעה מהותית על גובה ההתחייבות המדווחת.

מהי בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19?

בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 היא בדיקה חשבונאית אקטוארית שמטרתה להעריך את כלל ההתחייבויות של המעסיק כלפי עובדיו, בהווה ובעתיד, בהתאם לדרישות התקן הבינלאומי IAS 19 העוסק בהטבות לעובדים.

במסגרת הבדיקה נאספים נתוני העובדים, תנאי השכר, ותק, גיל, היקפי משרה, מנגנוני זכויות, הסכמי עבודה, מדיניות תשלום, נתוני קופות והסדרי פרישה.

לאחר מכן מבוצע חישוב מקצועי שנועד לקבוע מהי העלות הכלכלית של ההתחייבויות העתידיות, ומהו הסכום שיש להכיר בו בדוחות הכספיים של החברה.

התקן מתייחס למספר סוגים של הטבות לעובדים.

יש הטבות לטווח קצר כמו שכר, בונוסים, ימי חופשה וימי מחלה.

יש הטבות לאחר סיום העסקה כמו פיצויי פיטורים, פנסיה והתחייבויות פרישה.

יש הטבות ארוכות טווח נוספות כמו מענקי ותק או תוכניות תגמול עתידיות.

יש גם הטבות בגין סיום העסקה במקרים מסוימים.

בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 אינה מסתפקת בחישוב סכום נומינלי פשוט.

היא מתבססת על שווי נוכחי של התחייבויות עתידיות.

כלומר, בודקים מה צפוי הארגון לשלם בעתיד, ואז מהו הערך של אותם תשלומים במונחים של היום.

לשם כך משתמשים בשיעור היוון מתאים ובהנחות אקטואריות רלוונטיות.

ככל שהארגון גדול יותר, מגוון העובדים רחב יותר וההסדרים מורכבים יותר, כך עולה החשיבות של בדיקה מקצועית ומדויקת.

הבדיקה נועדה לא רק לעמוד בדרישות רגולציה וחשבונאות, אלא גם לשקף להנהלה תמונת מצב אמיתית על היקף החשיפה הכספית הנובעת מכוח האדם.

לעיתים, הנהלה שמבצעת בדיקה מסודרת מגלה כי קיימים פערים בין מה שסברה שהיא חייבת לעובדים לבין מה שעליה להכיר בו בפועל.

פער כזה עשוי להיות חיובי או שלילי, אך בשני המקרים יש לו השפעה מהותית על קבלת החלטות.

עוד חשוב להבין כי בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 איננה רק דרישת סוף שנה.

בחברות רבות היא רלוונטית גם לפני גיוס הון, לפני הכנסת משקיע, לפני מכירת פעילות, בעת שינוי בהסכמי העסקה, לאחר קליטת מספר רב של עובדים, בעת מעבר בין מסגרות דיווח או כאשר רוצים לבחון השפעה של שינויי שכר ומדיניות משאבי אנוש על העלויות העתידיות.

סוגי בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

כאשר מדברים על סוגי בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19, חשוב להבין שלא מדובר בבדיקה אחידה אחת בלבד.

קיימים כמה סוגי בדיקות, הנבדלים ביניהם לפי סוג ההטבה, מטרת הבדיקה, עיתוי הביצוע ורמת המורכבות של הנתונים.

הסוג הראשון הוא בדיקת התחייבויות בגין פיצויי פיטורים.

זהו אחד התחומים הנפוצים בישראל, בעיקר בשל מבנה דיני העבודה והקשר בין חובת הפיצויים לבין ההפרשות לקופות.

בבדיקה זו בוחנים את הזכאות של כל עובד, את הוותק, את רכיבי השכר הקובעים, את מבנה ההפרשות לקופות ואת השאלה האם קיימת חשיפה מעבר לכספים שכבר נצברו.

במקרים רבים יש חשיבות להבחנה בין עובדים החוסים תחת סעיף 14 לבין עובדים שאינם חוסים תחתיו, שכן ההשלכה על גובה ההתחייבות עשויה להיות משמעותית.

סוג נוסף הוא בדיקת התחייבויות להטבות לאחר סיום העסקה.

כאן נכללות תוכניות פרישה, מענקי פרישה, תשלומים מותנים, הטבות רפואיות לאחר פרישה במקרים מסוימים, וכן מנגנונים מוסדיים ייחודיים הקיימים בגופים ציבוריים, מלכ"רים, חברות ממשלתיות או חברות ותיקות.

בדיקה זו מורכבת יחסית, משום שהיא דורשת התייחסות לא רק לנתוני ההווה אלא גם לתחזית דמוגרפית וכלכלית ארוכת טווח.

קיים גם סוג של בדיקה המתמקד בהטבות ארוכות טווח אחרות לעובדים.

למשל, מענקי יובל, מענקי ותק, ימי מחלה הניתנים לפדיון, בונוסים מצטברים לתקופות ארוכות או מנגנוני תגמול שנפרסים על פני שנים.

גם כאשר מדובר בזכויות שנראות משניות ביחס לשכר הבסיס, הן עשויות לייצר התחייבות מהותית כאשר הארגון מעסיק עובדים רבים לאורך תקופה ארוכה.

בדיקה נוספת היא בדיקה שוטפת לצורכי דוחות כספיים שנתיים או רבעוניים.

בדיקה זו מיועדת לעמוד בדרישות דיווח קבועות, והיא כוללת עדכון הנחות, התאמה לנתוני סוף תקופה ובחינה של שינויים בהתחייבות לעומת התקופה הקודמת.

במסגרת זו נבדקים רכיבים כמו עלות שירות שוטף, עלות ריבית, רווחים והפסדים אקטואריים והשפעות של שינויים בתנאים או בהנחות.

לעומת זאת, יש בדיקות ייעודיות המתבצעות עבור אירועים מיוחדים.

לדוגמה, בעת מיזוג או רכישה נדרש לעיתים לנתח את ההתחייבויות לעובדים כחלק מבדיקת נאותות פיננסית.

בעת שינוי במדיניות תגמול, מעבר להסכם קיבוצי חדש או תוכנית התייעלות, עולה הצורך להעריך מחדש את עלויות השכר העתידיות ואת השפעת השינוי על הדוחות.

בדיקות מסוג זה מסייעות להנהלה להבין את המשמעות הכלכלית המלאה של ההחלטה.

סוג חשוב נוסף הוא בדיקת רגישות.

בבדיקה זו בוחנים כיצד משתנה ההתחייבות אם משנים הנחות מסוימות, כמו שיעור ההיוון, שיעור עליית השכר, גיל הפרישה, שיעורי עזיבה או הסתברות למימוש הטבה.

זוהי בדיקה בעלת ערך ניהולי רב, משום שהיא מאפשרת לארגון להבין מה הם מנועי הסיכון העיקריים שלו.

במילים פשוטות, היא עוזרת לזהות אילו שינויים כלכליים או ארגוניים עלולים להגדיל משמעותית את ההתחייבויות בעתיד.

יש גם בדיקות תיקוף וביקורת.

כאשר חברה מחליפה אקטואר, מחליפה מערכת שכר, עוברת תהליך ביקורת מורכב או מבקשת לוודא שהחישובים שבוצעו בעבר היו מדויקים, ניתן לבצע בדיקה עצמאית שמטרתה לבחון את סבירות המודל, תקינות הנתונים, התאמת ההנחות ועמידה בדרישות התקן.

בדיקה כזו יכולה לחסוך טעויות מצטברות ולחזק את אמינות הדיווח מול רואי החשבון, הדירקטוריון והמשקיעים.

מי צריך בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 רלוונטית למגוון רחב של גופים.

הקבוצה הראשונה היא חברות שמדווחות לפי תקני דיווח בינלאומיים.

במקרים אלה, עצם החובה לעמוד בדרישות IAS 19 הופכת את הבדיקה לחלק בלתי נפרד מתהליך הכנת הדוחות הכספיים.

אך גם מעבר לחובה הפורמלית, הבדיקה חיונית להבנת התמונה המלאה של התחייבויות החברה לעובדיה.

חברות ציבוריות זקוקות לבדיקה זו באופן קבוע, מאחר שהן נדרשות לרמת שקיפות גבוהה מול השוק, המשקיעים, רשות ניירות ערך והמבקרים.

כל טעות בהערכת התחייבויות לעובדים עלולה להשפיע על הדוחות המדווחים, על אמון המשקיעים ועל החשיפה הרגולטורית.

גם חברות פרטיות רבות צריכות בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19.

זה נכון במיוחד כאשר מדובר בחברות בינוניות וגדולות, בחברות שנמצאות בצמיחה, בחברות שמבקשות מימון בנקאי או השקעה, ובחברות שנערכות לעסקאות מסחריות משמעותיות.

משקיעים ובנקים מעוניינים להבין את כלל ההתחייבויות של החברה, לרבות התחייבויות לעובדים שאינן תמיד גלויות לעין בקריאה שטחית של נתוני השכר.

מלכ"רים, עמותות, מוסדות חינוך, גופים רפואיים וחברות לתועלת הציבור עשויים אף הם להידרש לבדיקה, בעיקר כאשר הם מעסיקים מספר גדול של עובדים או מקיימים הסדרי העסקה מורכבים.

בגופים כאלה יש לעיתים מנגנוני זכויות ייחודיים, ותק ארוך, הסכמים היסטוריים או הסדרים מוסדיים שהופכים את החישוב למורכב יותר.

גם רשויות, תאגידים עירוניים וגופים ציבוריים מסוימים נעזרים בבדיקות כאלה לצורכי בקרה, דיווח ותכנון.

ארגונים עם שיעור תחלופה נמוך וותק ממוצע גבוה נוטים להיות בעלי חשיפה גדולה יותר להתחייבויות עתידיות.

ככל שהעובדים נשארים בארגון לאורך זמן, כך גדלים הסיכויים להיווצרות זכויות מצטברות משמעותיות.

במקרים כאלה בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 היא כלי ניהולי חיוני, גם אם אין חובה רגולטורית מיידית.

חברות הייטק, תעשייה, מסחר, לוגיסטיקה, בריאות, חינוך ושירותים מקצועיים יכולות כולן להפיק ערך מהבדיקה, אם כי אופי ההתחייבות משתנה מענף לענף.

בחברת הייטק, למשל, ייתכן שהמיקוד יהיה יותר בבונוסים, תנאי פרישה, עליות שכר ותמריצים.

בתעשייה או במוסדות ותיקים ייתכן דגש רב יותר על פיצויים, ותק והטבות היסטוריות.

ארגונים לפני רכישה או מכירה צריכים במיוחד לבצע בדיקה כזו.

במסגרת בדיקת נאותות, הקונה הפוטנציאלי ירצה להבין האם קיימות התחייבויות חבויות לעובדים, האם קיימים פערים בין הכספים בקופות לבין ההתחייבות בפועל, והאם צפויות עלויות נוספות לאחר השלמת העסקה.

מנגד, גם המוכר מרוויח כאשר הוא מגיע לעסקה עם תמונה ברורה, מסודרת ומגובה מקצועית.

לבסוף, כל הנהלה, סמנכ"ל כספים, חשב, מנהל שכר או מנהל משאבי אנוש שמעוניינים לשלוט טוב יותר בעלויות כוח האדם לטווח הארוך, יכולים להיעזר בבדיקה לא רק לצורך ציות לתקן, אלא ככלי אסטרטגי לתכנון תקציבי וניהול סיכונים.

סטטיסטיקות מישראל בנושא בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

כאשר בוחנים את הצורך בביצוע בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 בישראל, חשוב להתייחס להקשר המקומי של שוק העבודה, מבנה ההעסקה, הרגולציה החשבונאית והיקף השימוש בדיווח בינלאומי.

ישראל מאופיינת בשיעור גבוה של חברות הפעילות מול משקיעים, בנקים, קרנות וגורמים בינלאומיים.

בנוסף, יש בישראל שילוב ייחודי בין דיני עבודה מפורטים, חובה להפרשות סוציאליות, מנגנוני פיצויי פיטורים והסכמי העסקה מגוונים.

כל אלה יוצרים סביבה שבה הערכה מדויקת של התחייבויות לעובדים היא בעלת חשיבות גבוהה.

על פי נתונים כלליים המתפרסמים מעת לעת על ידי גופים ממשלתיים וכלכליים בישראל, השכר הממוצע במשק מציג לאורך השנים מגמת עלייה.

כאשר השכר עולה, גם העלות העתידית של זכויות מבוססות שכר עלולה לעלות.

משמעות הדבר היא שחברות שאינן מעדכנות באופן שוטף את החישובים האקטואריים שלהן עלולות לגלות פערים בין ההתחייבות הרשומה לבין החשיפה הכלכלית האמיתית.

שיעור ההשתתפות הגבוה של עובדים בהסדרי פנסיה והפרשות חובה בישראל משפיע גם הוא על החשיבות של הבדיקה.

אף שהפרשות שוטפות מקטינות במקרים מסוימים את החשיפה הישירה של המעסיק, הן אינן מבטלות בהכרח את הצורך בבחינת מלוא ההתחייבויות, בעיקר כאשר קיימים פערים בין הכיסוי בקופות לבין התנאים החוזיים או כאשר קיימים עובדים במסלולים שונים.

בישראל פועלות אלפי חברות המדווחות לפי IFRS, לצד חברות פרטיות רבות המאמצות בפועל מתודולוגיה דומה לצורך ניהול, גיוס הון או עמידה בדרישות בעלי עניין.

בקרב חברות ציבוריות ותאגידים בעלי ממשל תאגידי מובנה, מקובל לראות בדיקות IAS 19 כחלק שגרתי מלוח הזמנים החשבונאי השנתי ולעיתים גם הרבעוני.

במגזר הציבורי למחצה, בגופים נתמכים ובמוסדות ותיקים, מורכבות ההטבות לעובדים לעיתים גבוהה מהממוצע במשק.

במקומות כאלה נמצאים לעיתים עובדים עם ותק רב, הסכמי עבר, זכויות פרישה מיוחדות או מנגנוני תשלום שנבנו לאורך שנים.

נתון זה הופך את הבדיקה לא רק לדרישה מקצועית אלא גם לכלי בקרה מהותי.

עוד תופעה בולטת בישראל היא המעבר של ארגונים רבים למערכות שכר, HR ו ERP מתקדמות.

למרות היתרון הטכנולוגי, מעבר כזה אינו מבטיח שכל רכיבי ההתחייבות לעובדים מחושבים נכון לצורכי IAS 19.

להפך, לעיתים דווקא בתקופות מעבר בין מערכות נחשפים פערי נתונים, בעיות מיפוי ואי התאמות הדורשות בדיקה אקטוארית יסודית.

גם התנודתיות בסביבת הריבית בישראל ובעולם משפיעה על תוצאות הבדיקה.

שינויים בשיעור ההיוון יכולים להגדיל או להקטין באופן מהותי את השווי הנוכחי של ההתחייבויות.

לכן, בתקופות של שינויי ריבית חדים, ההנהלה ורואי החשבון נוטים לייחס חשיבות רבה עוד יותר לחישוב מדויק ומעודכן.

מבחינה מעשית, ארגונים ישראליים רבים מבינים כיום שבדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 אינה רק צורך של חברות ענק.

גם חברות בינוניות, עמותות משמעותיות, חברות משפחתיות בצמיחה ותאגידים אזוריים נדרשים להתמודד עם אותן שאלות של התחייבות, מדידה, הצגה וגילוי.

מגמה זו תורמת לעלייה במודעות ולשימוש רחב יותר בליווי אקטוארי מקצועי.

שירותי ActuWise בנושא בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

שירותי ActuWise בנושא בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 מיועדים לארגונים הזקוקים לשילוב בין דיוק אקטוארי, הבנה חשבונאית ויכולת תפעולית לעבוד עם נתוני שכר מורכבים.

כאשר ארגון ניגש לביצוע בדיקה כזו, הוא צריך שותף מקצועי שיודע לא רק להפיק מספר סופי, אלא גם להבין את הסיפור שמאחורי הנתונים ולהציג מסקנות ברורות ושימושיות.

ActuWise מעניקה מענה לחברות ציבוריות, חברות פרטיות, מלכ"רים, מוסדות וגופים נוספים הנדרשים להעריך התחייבויות לעובדים בהתאם לדרישות IAS 19.

השירות כולל איסוף וניתוח נתונים, בחינת תנאי העסקה, התאמת הנחות אקטואריות, חישוב ההתחייבות, הפקת דוחות מקצועיים וליווי בתהליך העבודה מול רואי החשבון והגורמים הפנימיים בארגון.

אחד היתרונות החשובים בעבודה מקצועית בתחום זה הוא היכולת לזהות מוקדם סוגיות מורכבות.

למשל, פערים בין נתוני השכר למבנה ההפרשות, עובדים עם הסדרי העסקה חריגים, שאלות הקשורות לסעיף 14, זכויות היסטוריות, הבדלים בין יחידות עסקיות או חשיפה שנובעת מהסכמים פרטניים.

זיהוי מוקדם של נושאים כאלה מאפשר להימנע מהפתעות בשלב הביקורת או הדיווח.

שירותי ActuWise בנושא בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 יכולים להתאים גם למצבים שוטפים וגם לאירועים מיוחדים.

בין אם מדובר בהכנת דוחות שנתיים, בדיקה רבעונית, בדיקת נאותות לפני עסקה, מעבר מדיווח מקומי לדיווח בינלאומי, תיקוף מודל קיים או בחינת השפעה של שינוי בתנאי העסקה, נדרש תהליך מסודר, מדויק ויעיל.

ערך נוסף של השירות טמון באופן הצגת התוצאות.

הנהלה בכירה, דירקטוריון, חשב כספים ורואה החשבון המבקר לא מחפשים רק טבלה עם מספרים.

הם צריכים להבין מה השתנה לעומת התקופה הקודמת, מה הגורמים המרכזיים לשינוי, אילו הנחות משפיעות באופן מהותי, היכן קיימת רגישות גבוהה ומה ההשלכות על הדוחות ועל ניהול החברה.

כאשר הדוח ברור, מנומק ומבוסס, כל התהליך הארגוני הופך פשוט יותר.

ActuWise יכולה לסייע גם בשיפור התשתית הנתונית של הארגון לצורך חישובים עתידיים.

בארגונים רבים הקושי אינו נובע מהמודל האקטוארי אלא מאיכות הנתונים.

לכן, חלק מהערך המקצועי נמצא ביכולת למפות את המידע הנדרש, לזהות חוסרים, להמליץ על מבנה נתונים יעיל ולבסס תהליך עבודה שחוזר על עצמו באופן אמין.

בכך הארגון נהנה לא רק מבדיקה נקודתית אלא גם משיפור בתשתית הניהולית והחשבונאית שלו.

העבודה עם ActuWise מתאימה לארגונים שמבקשים שירות מקצועי, מדויק וזמין, עם הבנה של הצרכים המקומיים בישראל לצד עמידה בדרישות התקן הבינלאומי.

שילוב כזה חשוב במיוחד בסביבה שבה לכל הנחה, לכל רכיב שכר ולכל הסדר העסקה עשויה להיות השפעה מהותית על התוצאה החשבונאית.

שאלות ותשובות בנושא בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19

אחת השאלות הנפוצות היא האם כל חברה חייבת לבצע בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19.

התשובה תלויה במסגרת הדיווח, בגודל החברה, באופי ההתחייבויות ובדרישות של רואי החשבון או בעלי העניין.

חברות המדווחות לפי IFRS נדרשות בדרך כלל לבחון את הנושא באופן מסודר.

גם חברות פרטיות רבות מבצעות את הבדיקה לצרכים ניהוליים, עסקיים ופיננסיים.

שאלה נוספת היא האם די בהפרשות לפנסיה ולפיצויים כדי לוותר על הבדיקה.

ברוב המקרים לא.

הפרשות שוטפות הן רק חלק מהתמונה.

יש לבדוק האם הן מכסות את מלוא ההתחייבות, האם קיימים הסדרים מיוחדים, האם יש עובדים במסלולים שונים והאם תנאי ההעסקה יוצרים חשיפה נוספת.

שואלים גם מה ההבדל בין בדיקה אקטוארית לבין בדיקת שכר רגילה.

בדיקת שכר עוסקת בדרך כלל בתשלומים שוטפים, זכויות שכר, תלושים וציות לדיני עבודה.

לעומת זאת, בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19 בוחנת את ההתחייבות העתידית של המעסיק במונחים חשבונאיים אקטואריים, כולל היוון והנחות לגבי העתיד.

שאלה נפוצה נוספת היא באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה.

ברבים מהמקרים הבדיקה מתבצעת אחת לשנה, לקראת הדוחות השנתיים.

בחברות מסוימות נדרש עדכון גם ברמה רבעונית, במיוחד כאשר מדובר בחברה ציבורית, בחברה בעלת התחייבויות מהותיות או בתקופה של שינוי משמעותי בנתונים או בהנחות.

יש מי ששואלים אילו נתונים נדרשים לצורך העבודה.

לרוב נדרשים נתוני עובדים הכוללים גיל, מין, ותק, תאריך תחילת עבודה, שכר קובע, שיעור משרה, תנאי העסקה, נתוני הפרשות לקופות, מידע על סעיף 14, ימי מחלה או חופשה במידת הצורך, וכן מידע על הסכמים מיוחדים או תוכניות פרישה.

ככל שהנתונים מדויקים ומלאים יותר, כך תוצאת הבדיקה תהיה אמינה יותר.

עוד שאלה חשובה היא האם שינוי קטן בהנחות באמת משפיע על התוצאה.

בהחלט כן.

לעיתים שינוי בשיעור ההיוון או בתחזית עליית השכר יוצר פערים משמעותיים בהתחייבות המחושבת.

לכן חשוב מאוד שההנחות יהיו מבוססות, סבירות ומתועדות היטב.

שואלים גם האם הבדיקה רלוונטית רק לחברות גדולות.

התשובה היא לא.

גם חברה בינונית ולעיתים אף חברה קטנה עם מספר עובדים מצומצם אך עם ותק גבוה או תנאי העסקה מורכבים, עשויה להחזיק בהתחייבויות מהותיות שראוי למדוד בצורה מסודרת.

שאלה אחרונה שחוזרת הרבה היא כיצד לבחור גורם מקצועי לביצוע הבדיקה.

חשוב לבחור גורם שמבין הן באקטואריה והן בדרישות IAS 19, יודע לעבוד עם מערכות שכר ונתוני כוח אדם, מסוגל להסביר את התוצאה בשפה ברורה, ומספק דוח שניתן להציג בביטחון להנהלה ולרואי החשבון.

מחפש בדיקת עלויות שכר עתידיות לפי IAS 19? פנה עכשיו!