מהו סקר סיכונים פיננסיים?
סקר סיכונים פיננסיים הוא תהליך מקצועי ומובנה שמטרתו לאתר, לנתח, לדרג ולהעריך סיכונים בעלי השפעה כספית על ארגון או פעילות עסקית.
במסגרת הסקר נבחנים מגוון רחב של גורמים שיכולים לפגוע ביציבות הפיננסית של הגוף הנבדק.
בין היתר בודקים את רמת הסיכון בתזרים המזומנים, את איכות תיק הלקוחות והחובות, את מבנה המימון, את מידת התלות בגורם עסקי אחד, את החשיפה לשינויים בריבית, את הסיכון הנובע מהתחייבויות עתידיות, את רמת הבקרה על תהליכים כספיים ואת היכולת של ההנהלה להגיב בזמן אמת לשינויים חיצוניים ופנימיים.
המטרה של סקר סיכונים פיננסיים היא לא רק להצביע על בעיות קיימות.
המטרה המרכזית היא לבנות תמונת מצב ברורה, מדידה ומעשית שתסייע להנהלה להבין איפה נמצאים מוקדי הסיכון, מה הסבירות להתממשות שלהם, מה עוצמת ההשפעה האפשרית על הפעילות ומה צריך לעשות כדי לצמצם את החשיפה.
זהו תהליך שכולל לרוב איסוף מידע, ראיונות עם בעלי תפקידים, ניתוח מסמכים פיננסיים, בדיקת נהלים, הערכת בקרות קיימות, בחינה של תרחישים אפשריים ולעיתים גם השוואה לנהוג בענף.
חשוב להבין שסיכון פיננסי אינו מתייחס רק למצבים של הפסד ישיר.
לעיתים מדובר בפגיעה עקיפה כמו האטה בתזרים, שחיקה ברווחיות, צורך בנטילת אשראי יקר, פגיעה ביחסים פיננסיים מול בנקים, ירידה ביכולת לעמוד בהתחייבויות או חשיפה מוגברת לביקורת רגולטורית.
לכן, סקר סיכונים פיננסיים בוחן את המערכת הפיננסית כולה, ולא רק סעיף בודד או תחום צר.
ארגונים מתקדמים רואים בסקר כזה חלק בלתי נפרד מממשל תאגידי תקין.
הוא יוצר שפה אחידה של ניהול סיכונים, מחזק את עבודת ההנהלה והדירקטוריון ומאפשר לנהל את הכסף של הארגון מתוך ראייה מושכלת ולא רק מתוך תגובה לאירועים שכבר קרו.
סוגי סקרי סיכונים פיננסיים
סקר סיכונים פיננסיים יכול להתבצע בכמה תצורות, בהתאם לאופי הארגון, לענף שבו הוא פועל, למבנה הפעילות ולמטרות הבדיקה.
אחד הסוגים הנפוצים הוא סקר המתמקד בסיכוני תזרים מזומנים.
בסקר כזה בודקים את מקורות ההכנסה, מועדי הגבייה, פערים בין תקבולים לתשלומים, רגישות לעיכובים בגבייה, תלות בלקוחות מרכזיים והיכולת של העסק לעמוד בהתחייבויות שוטפות גם בתרחישי לחץ.
זהו סוג סקר מהותי במיוחד לעסקים בצמיחה, חברות פרויקטליות, חברות שמנהלות אשראי לקוחות משמעותי וגופים עם תנודתיות גבוהה בפעילות.
סוג נוסף הוא סקר המתמקד בסיכוני אשראי.
כאן בוחנים את טיב הלקוחות, ריכוזיות החוב, איכות מערך החיתום, מדיניות מתן אשראי, יכולת גבייה, שיעורי פיגור, הפרשות לחובות מסופקים ותלות בלקוחות גדולים.
המטרה היא להבין האם הארגון חשוף להפסדי אשראי, האם הנהלים תומכים בניהול תקין של סיכון זה והאם קיימת בקרה שמאפשרת תגובה מוקדמת.
יש גם סקר סיכונים פיננסיים שמתמקד במבנה המימון ובהתחייבויות.
במסגרת זו בודקים את תמהיל ההלוואות, רגישות לשינויי ריבית, לוחות סילוקין, התאמה בין מקורות לשימושים, קיומן של אמות מידה פיננסיות והסיכון שנוצר מהישענות על אשראי קצר טווח למימון צרכים ארוכי טווח.
סקר כזה חשוב במיוחד לחברות ממונפות, לחברות נדל"ן, לארגונים עם השקעות כבדות ולגופים שמתנהלים מול מספר גורמי מימון.
סוג אחר מתייחס לסיכוני שוק.
כאן נבדקת החשיפה לשינויים בריבית, אינפלציה, שערי חליפין, מחירי סחורות או ניירות ערך.
אם הארגון פועל מול ספקים בחו"ל, מייבא תשומות, מחזיק השקעות כספיות או מבצע עסקאות במטבע זר, חשוב להבין כיצד שינוי קטן בתנאי השוק עלול להשפיע על העלויות, הרווחיות והיציבות.
יש גם סקר סיכונים פיננסיים שמתמקד בבקרות פנימיות ובהונאות.
למרות שהיבט זה נתפס לעיתים כתפעולי, בפועל יש לו השפעה פיננסית מובהקת.
תהליכי אישור חלשים, חוסר הפרדה בין סמכויות, בקרה חלקית על תשלומים, הרשאות מערכת לא מסודרות או העדר מעקב אחר התאמות בנקאיות עלולים לייצר הפסדים כספיים ניכרים.
לכן, חלק מהסקרים משלבים ניתוח עומק של מערך הבקרה הפיננסי, לרבות תשלומים, גבייה, רכש, הנהלת חשבונות, דיווחים וניהול קופות.
בחלק מהמקרים מבצעים סקר רחב, אינטגרטיבי, שמשלב את כל תחומי החשיפה יחד.
סקר כזה מספק להנהלה מפת סיכונים מלאה, דירוג של מוקדי הסיכון, המלצות אופרטיביות וסדרי עדיפויות לטיפול.
בדרך זו ניתן לראות את התמונה השלמה, להבין קשרים בין סוגי סיכונים שונים ולבנות תוכנית עבודה שמחזקת את החוסן הפיננסי של הארגון לאורך זמן.
מי צריך סקר סיכונים פיננסיים?
סקר סיכונים פיננסיים מתאים למגוון רחב מאוד של גופים.
ראשית, חברות עסקיות בכל סדר גודל זקוקות לו.
עסק קטן יכול להיפגע באופן משמעותי מלקוח גדול שלא משלם בזמן, מהלוואה יקרה או מהתנהלות תזרימית לא מדויקת.
חברה בינונית עלולה להתמודד עם סיכוני אשראי, ריכוזיות לקוחות, גידול לא מבוקר בהוצאות או בקרה חלקית על התחייבויות.
תאגיד גדול מתמודד לרוב עם מערכות מורכבות יותר, ריבוי יחידות, מקורות מימון מגוונים, רגולציה מוגברת וסיכונים מצטברים שהזיהוי שלהם מחייב מתודולוגיה מקצועית.
גם עמותות ומלכ"רים צריכים סקר סיכונים פיננסיים.
העובדה שמדובר בגוף ללא כוונת רווח אינה מבטלת את הסיכון הכספי.
להפך.
עמותות רבות נסמכות על תרומות, תקציבים ממשלתיים, מענקים והתחייבויות ייעודיות, ולכן הן חשופות לשינויים בהכנסות, לעיכובים בתקבולים, להקצאת משאבים לא מאוזנת ולחוסר התאמה בין התחייבויות לבין מקורות.
סקר מסודר מאפשר גם להנהלה וגם לוועד המנהל להבין טוב יותר את מצבו הפיננסי של הארגון.
רשויות מקומיות, חברות עירוניות וגופים ציבוריים צריכים סקר כזה בגלל אחריותם לניהול כספי ציבור, ריבוי ממשקים, מערכי גבייה נרחבים, התקשרויות עם ספקים, התחייבויות שכר ופנסיה ותלות בהעברות תקציביות.
בגופים כאלה, סקר סיכונים פיננסיים תורם לא רק להתנהלות פנימית טובה יותר אלא גם לשקיפות, לאחריות ניהולית ולחיזוק אמון הציבור.
יזמים, חברות סטארט אפ וחברות בצמיחה מהירה צריכים סקר סיכונים פיננסיים בשלבים שבהם קצב ההתפתחות עלול לעלות על קצב הבקרה.
צמיחה מהירה יכולה להיות חיובית מאוד, אך לעיתים היא מסתירה חולשות כמו שחיקה בתזרים, הוצאות שגדלות מהר מדי, תלות במשקיעים, תמחור חסר, חוסר שליטה בתקציב או מבנה מימון שאינו מתאים לשלב העסקי.
בדיקה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות מאוד בעתיד.
גם משקיעים, דירקטוריונים, מלווים ובעלי מניות עשויים לדרוש סקר סיכונים פיננסיים כחלק מתהליך בדיקת נאותות, מימון, מיזוג, רכישה או שינוי מבני.
עבורם, הסקר מהווה כלי שמאפשר להבין עד כמה הנתונים הפיננסיים מייצגים את המציאות, אילו סיכונים מהותיים קיימים, מה פוטנציאל ההשפעה שלהם ומה נדרש כדי לנהל אותם נכון.
בפועל, כל גוף שמקבל החלטות על בסיס כסף, התחייבויות, הכנסות, הוצאות, אשראי או השקעות צריך לבחון ברצינות עריכת סקר סיכונים פיננסיים.
ההבדל בין ניהול זהיר לניהול מסוכן לא נובע רק מגודל הארגון.
הוא נובע מהיכולת לזהות סיכון לפני שהוא הופך למשבר.
סטטיסטיקות מישראל בנושא סקר סיכונים פיננסיים
כאשר בוחנים את הצורך בסקר סיכונים פיננסיים בישראל, רואים שמדובר בנושא מהותי במיוחד על רקע המציאות הכלכלית המקומית.
המשק הישראלי מאופיין בדינמיות גבוהה, תלות בשוקי חוץ, רגישות לשינויים בריבית, היקפי אשראי משמעותיים במגזר העסקי והמשפחתי, ועלייה מתמשכת בחשיבות של בקרה פיננסית בארגונים.
בשנים האחרונות בנק ישראל הדגיש בדוחותיו את ההשפעה של סביבת הריבית על משקי בית ועסקים.
כאשר הריבית עולה, ההחזרים על הלוואות ואשראי מתייקרים, מה שמשפיע ישירות על תזרים ועל יכולת עמידה בהתחייבויות.
עבור עסקים ממונפים או גופים עם חוב צמוד ריבית, המשמעות היא גידול ברמת הסיכון הפיננסי בתוך זמן קצר יחסית.
במצב כזה, סקר סיכונים פיננסיים הופך מכלי מומלץ לכלי חיוני.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עסקים קטנים ובינוניים מהווים את מרבית המגזר העסקי בישראל.
עסקים אלה נוטים להיות רגישים יותר לשינויים בתזרים, לאיחורי תשלום, לעלויות מימון ולתנודות בביקוש.
במקרים רבים אין להם שכבות הגנה פיננסיות רחבות, ולכן כל כשל בגבייה, בהתמחור או בבקרה עלול להשפיע בצורה מהותית על היציבות העסקית.
הנתון הזה מחזק את החשיבות של סקר סיכונים פיננסיים דווקא בעסקים שאינם תאגידי ענק.
גם נתוני חדלות פירעון, הקפאות הליכים וסגירות עסקים בישראל מצביעים לאורך השנים על כך שחלק גדול מהקשיים אינם נובעים רק מחוסר מכירות, אלא משילוב בין מימון לא מתאים, תזרים חלש, בקרה חסרה והעדר זיהוי מוקדם של חשיפות.
במילים אחרות, לא מעט משברים עסקיים יכלו להיות מזוהים מוקדם יותר באמצעות תהליך מקצועי של מיפוי סיכונים פיננסיים.
במגזר הציבורי והעירוני, דוחות ביקורת שונים בישראל לאורך השנים הצביעו על ליקויים בניהול התחייבויות, בגבייה, בבקרה על תשלומים ובהערכת סיכונים תקציביים.
גם כאן ניתן לראות עד כמה סקר סיכונים פיננסיים הוא כלי יישומי ולא רק תיאורטי.
הוא מסייע לזהות פערים, לחזק נהלים, לבנות מנגנוני בקרה ולשפר את איכות הניהול.
בענפים מסוימים בישראל, כמו נדל"ן, תעשייה, יבוא, טכנולוגיה ובריאות, קיימת רגישות מיוחדת לחשיפות פיננסיות.
חברות נדל"ן מושפעות מעלויות מימון ומקצב מכירות.
חברות יבוא חשופות לשערי חליפין ולהתייקרות תשומות.
חברות טכנולוגיה עשויות להיות תלויות בסבבי גיוס ובהכנסות לא יציבות.
גופים במערכת הבריאות עלולים להתמודד עם פערי תזרים, רגולציה מורכבת ועלויות כוח אדם.
בכל אחד מהמקרים האלה, סקר סיכונים פיננסיים הוא מנגנון שמסייע לתרגם חששות כלליים לתמונה מקצועית, מדידה וברורה.
המשמעות של הנתונים מישראל היא אחת.
הצורך בניהול סיכונים פיננסיים אינו שייך רק לעולמות הבנקאות או הביטוח.
הוא נוגע לכל ארגון שרוצה להתנהל באחריות, לשמור על יציבות ולהימנע מהפתעות יקרות.
שירותי ActuWise בנושא סקר סיכונים פיננסיים
שירותי ActuWise בנושא סקר סיכונים פיננסיים נועדו לספק לארגונים מעטפת מקצועית, מדויקת ומבוססת נתונים לצורך זיהוי, הערכה וניהול של חשיפות כספיות.
הערך המרכזי של שירות מקצועי בתחום הזה טמון ביכולת לשלב בין הסתכלות אנליטית מעמיקה לבין הבנה עסקית רחבה.
לא מספיק להציג טבלאות ויחסים פיננסיים.
צריך להבין כיצד הפעילות בנויה, מה מניע את התזרים, איפה נמצאות נקודות התלות, אילו סיכונים סמויים קיימים וכיצד ניתן לבנות מנגנוני שליטה ובקרה שמתאימים לארגון עצמו.
במסגרת שירותי סקר סיכונים פיננסיים, ActuWise יכולה ללוות ארגונים משלב איסוף המידע ועד להגשת תמונת מצב ניהולית ברורה עם המלצות יישומיות.
התהליך כולל בחינת דוחות כספיים, ניתוח תזרימי, בדיקת מבנה התחייבויות, הערכת חשיפה לאשראי, בחינת סיכוני שוק, זיהוי מוקדי ריכוזיות, מיפוי בקרות קיימות ובחינת פערים בין הנהלים לבין היישום בפועל.
במקרים המתאימים, ניתן לבצע גם ניתוח תרחישים, בדיקות רגישות והערכה של השפעות מאקרו כלכליות על פעילות הארגון.
אחד היתרונות של עבודה עם גורם מקצועי הוא היכולת לקבל מבט אובייקטיבי, חיצוני ומבוסס ניסיון.
לעיתים הנהלה פנימית מכירה היטב את העסק, אך דווקא בגלל הקרבה קשה לה לזהות דפוסים מסוכנים, הנחות עבודה שכבר אינן תקפות או תחומים שבהם הבקרה חלשה.
סקר סיכונים פיננסיים שמבוצע בצורה מסודרת מאפשר להציף את הנקודות האלה בזמן ולהפוך אותן לתוכנית פעולה מסודרת.
שירותי ActuWise יכולים להתאים לחברות פרטיות, לחברות ציבוריות, לעמותות, לגופים מוסדיים, לרשויות, לחברות משפחתיות ולעסקים בתהליכי שינוי, צמיחה, מיזוג או גיוס.
ההתאמה נעשית לפי מורכבות הפעילות, רמת הרגולציה, מאפייני הענף והצורך של מקבלי ההחלטות.
בחלק מהמקרים הדגש הוא על חיזוק בקרה ותזרים.
במקרים אחרים הדגש הוא על התחייבויות, מימון, הערכת רגישות או תמיכה בדירקטוריון ובהנהלה.
התוצר של סקר איכותי אינו מסמך תיאורטי שנשאר במגירה.
התוצר הנכון הוא כלי עבודה ניהולי שמגדיר מהם הסיכונים המרכזיים, מה דרגת החומרה של כל אחד מהם, אילו בקרות קיימות, אילו פערים מחייבים טיפול ומה סדר העדיפויות המומלץ.
כאשר השירות מבוצע נכון, הוא מייצר ערך מיידי וארוך טווח גם יחד.
הוא מסייע בצמצום חשיפות, תורם לשיפור קבלת החלטות, מחזק אמון של הנהלה, משקיעים ומממנים, ומאפשר לארגון לפעול מתוך ודאות גבוהה יותר.
שאלות ותשובות בנושא סקר סיכונים פיננסיים
אחת השאלות הנפוצות היא מתי נכון לבצע סקר סיכונים פיננסיים.
התשובה היא שאין צורך להמתין למשבר.
הזמן הנכון לבצע את הסקר הוא לפני קבלת החלטות מהותיות, בתחילת תקופת צמיחה, לפני גיוס מימון, לאחר שינוי ארגוני משמעותי, כאשר יש שחיקה בתזרים, כאשר מתרחשים שינויים רגולטוריים או כאשר ההנהלה רוצה לקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת.
שאלה נוספת היא האם סקר כזה מתאים גם לעסק קטן.
בהחלט כן.
לעיתים דווקא עסק קטן צריך סקר סיכונים פיננסיים יותר מגוף גדול, משום שמרווח הטעות שלו קטן יותר.
תלות בלקוח מרכזי אחד, מסגרת אשראי מוגבלת או אי התאמה בין הכנסות להוצאות עלולים להשפיע עליו במהירות גבוהה.
גם אם היקף הפעילות קטן יחסית, הסיכון יכול להיות מהותי.
שואלים גם מה ההבדל בין סקר סיכונים פיננסיים לבין ביקורת כספית רגילה.
ביקורת כספית בוחנת לרוב את נכונות הדיווח ואת העמידה בכללי חשבונאות.
סקר סיכונים פיננסיים, לעומת זאת, מתמקד בחשיפות, בתרחישים, בפערי בקרה ובהשפעה העתידית האפשרית על הארגון.
הוא פחות עוסק רק בשאלה אם הנתון נכון, ויותר בשאלה מה עלול להשתבש ומה צריך לעשות כדי למנוע זאת.
שאלה חשובה נוספת היא כמה זמן נמשך התהליך.
הדבר תלוי בגודל הארגון, בנגישות המידע, במורכבות המבנה הפיננסי ובהיקף הסקר.
יש סקרים ממוקדים שניתן להשלים בתוך זמן קצר יחסית, ויש סקרים מקיפים שדורשים עבודת עומק רחבה יותר.
מה שחשוב הוא שהתהליך יהיה מסודר, מבוסס נתונים ויכלול גם שיח עם בעלי התפקידים הרלוונטיים.
לעיתים עולה השאלה האם סקר סיכונים פיננסיים נועד רק כדי למצוא בעיות.
התשובה שלילית.
מטרת הסקר אינה לייצר תחושת איום אלא לספק בהירות.
כאשר יודעים מהם הסיכונים, ניתן לנהל אותם.
כאשר לא יודעים, הם עלולים להתפרץ ללא הכנה.
לכן הסקר הוא כלי של שליטה, שיפור וחיזוק, ולא רק כלי של איתור ליקויים.
שאלה נוספת היא אילו תוצרים מקבלים בסוף.
בדרך כלל מתקבלת מפת סיכונים, פירוט של תחומי החשיפה המרכזיים, הערכת חומרה והסתברות, זיהוי פערים בבקרות הקיימות והמלצות מעשיות להמשך.
במקרים מסוימים מתקבלים גם ניתוחי רגישות, תרחישי קיצון, המלצות למדיניות פנימית או בסיס עבודה להצגה להנהלה ולדירקטוריון.
ולבסוף, רבים שואלים האם סקר סיכונים פיננסיים הוא פעולה חד פעמית.
בפועל, ארגונים אחראיים מתייחסים אליו כחלק ממחזור ניהולי מתמשך.
ניתן לבצע סקר מקיף אחת לתקופה, ולאחר מכן לעדכן אותו בהתאם לשינויים מהותיים בפעילות, בשוק או במבנה המימון.
כך נשמרת רלוונטיות גבוהה, והניהול הפיננסי נשען על תמונה עדכנית ולא על הנחות ישנות.
מחפש סקר סיכונים פיננסיים? פנה עכשיו!
