מהי הערכת שווי לפי סעיף ASC 820?
הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 היא מדידה של שווי הוגן בהתאם לכללים שנקבעו בתקן החשבונאי האמריקאי ASC 820, הידוע גם כתקן Fair Value Measurement.
מטרת התקן היא ליצור שפה אחידה וברורה למדידת שווי הוגן בדוחות כספיים.
הדגש המרכזי בתקן הוא שהשווי ההוגן אינו בהכרח השווי הפנימי שחושבת הנהלת החברה, אלא המחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או המחיר שהיה משולם בהעברת התחייבות, בעסקה מסודרת בין משתתפים בשוק במועד המדידה.
במילים פשוטות, התקן מבקש לבחון כיצד השוק היה מתמחר את הפריט הנמדד בתנאים רגילים, ולאו דווקא כיצד הגוף המדווח תופס את ערכו.
הגדרה זו חשובה במיוחד משום שהיא מחייבת ראייה אובייקטיבית, שוקית ומבוססת נתונים.
התקן מתייחס הן לנכסים והן להתחייבויות, והוא רלוונטי במגוון רחב מאוד של מצבים, כולל השקעות במניות של חברות פרטיות, מכשירים פיננסיים, אופציות לעובדים במקרים מסוימים, התחייבויות מבוססות ביצועים, נכסים בלתי מוחשיים שנמדדים בשווי הוגן, חבויות הקשורות לעסקאות מיזוג ורכישה, נכסים שנבחנים לירידת ערך במודלים מבוססי שוק, וכן הקצאות שווי במסגרת עסקאות מורכבות.
אחת התרומות המרכזיות של ASC 820 לעולם הדיווח היא יצירת היררכיית שווי הוגן.
היררכיה זו מחלקת את מקורות המידע לשלוש רמות שונות לפי מידת הנצפות שלהם בשוק.
רמה 1 מבוססת על מחירים מצוטטים בשוק פעיל עבור נכסים או התחייבויות זהים.
רמה 2 מבוססת על נתונים נצפים אחרים, כמו מחירים של פריטים דומים, עקומי ריבית, מרווחי אשראי ונתוני שוק רלוונטיים.
רמה 3 מבוססת על נתונים שאינם נצפים ישירות בשוק, ולכן כוללת יותר שיקול דעת מקצועי, הנחות, מודלים, תחזיות וניתוחים כלכליים.
בפועל, חלק ניכר מהעבודה סביב הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 נוגע דווקא למדידות רמה 3.
הסיבה לכך היא שחברות פרטיות, סטארטאפים, מכשירים פיננסיים מורכבים והתחייבויות מסוימות אינם נסחרים בשוק פעיל, ולכן לא ניתן פשוט לקחת מחיר מסך ולסיים את הבדיקה.
במקרים כאלה יש לבנות מתודולוגיה מסודרת הכוללת איסוף מידע, בחירת שיטה, ניתוח סיכונים, קביעת שיעורי היוון, בחינת עסקאות השוואה, בדיקות רגישות ותיעוד מלא של ההנחות המהותיות.
חשוב להבין כי ASC 820 אינו תקן שאומר מתי חייבים לבצע הערכת שווי, אלא איך יש למדוד שווי הוגן כאשר תקן אחר דורש או מאפשר שימוש בשווי הוגן.
לכן, הוא משתלב עם תקנים ומצבים חשבונאיים נוספים, ויוצר את המסגרת המתודולוגית למדידה עצמה.
מנקודת מבט ניהולית, הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 אינה רק משימה לצורך עמידה בדרישות ביקורת.
היא מאפשרת להנהלה, לדירקטוריון, למשקיעים ולרואי החשבון להבין טוב יותר את הערך הכלכלי של נכסים והתחייבויות, לשפר את איכות הדיווח, להפחית מחלוקות מול מבקרים ולחזק את אמון המשתמשים בדוחות הכספיים.
סוגי הערכת שווי לפי סעיף ASC 820
סוגי הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 משתנים בהתאם לאופי הנכס או ההתחייבות, לזמינות נתוני שוק, למטרת המדידה ולמורכבות העסקית של הפריט הנבחן.
על אף שהתקן יוצר מסגרת עקרונית אחת, בפועל קיימות כמה גישות מקצועיות מרכזיות שנמצאות בשימוש תדיר.
הגישה הראשונה היא גישת השוק.
במסגרת זו מעריכים את השווי על בסיס מחירים ונתונים מעסקאות שוק רלוונטיות.
כאשר קיימות חברות דומות, עסקאות דומות, מכפילים ענפיים, מחירי גיוסי הון אחרונים או נתוני מסחר נצפים, ניתן להשתמש בהם כדי לגזור שווי הוגן.
גישה זו מקובלת במיוחד בהערכת מניות, אחזקות בחברות פרטיות, השקעות הון סיכון ונכסים פיננסיים שיש להם עוגנים שוקיים ברורים יחסית.
עם זאת, השימוש בה מחייב התאמות זהירות להבדלי גודל, סחירות, שליטה, סיכון, קצב צמיחה, רווחיות ותנאי העסקה.
הגישה השנייה היא גישת ההכנסה.
בגישה זו השווי נגזר מהתזרימים הכלכליים העתידיים שהנכס או ההתחייבות צפויים לייצר, תוך היוונם לשווי נוכחי.
הכלים הנפוצים כאן כוללים מודל היוון תזרימי מזומנים, מודלים של אופציות, תרחישים הסתברותיים, שיטות מבוססות אבן דרך, מודלי Monte Carlo וניתוחים המותאמים לנכסים עם מאפייני סיכון ייחודיים.
גישה זו נפוצה מאוד כאשר אין שוק פעיל, או כאשר השווי תלוי בביצועים עתידיים, באירועים מותנים, בזכויות חוזיות, בתמריצים או במבנים הוניים מורכבים.
הגישה השלישית היא גישת העלות.
במקרים מסוימים, בעיקר כאשר בוחנים נכסים מסוימים שלא מייצרים תזרים עצמאי ושאין עבורם שוק נרחב, ניתן לשקול את העלות הנדרשת להחליף את השירות או התועלת הכלכלית של הנכס.
גישה זו פחות שכיחה בהקשרים מסוימים של מכשירים פיננסיים, אך עשויה להיות רלוונטית בפריטים ייחודיים בהתאם לנסיבות.
בתוך המסגרת של הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 יש גם סוגים שונים של פריטים נמדדים.
אחד הסוגים הבולטים הוא הערכת השקעה במניות של חברה פרטית.
זהו מצב נפוץ בקרנות, חברות החזקה, גופי השקעה ותאגידים המחזיקים אחזקות בחברות טכנולוגיה או בחברות שאינן נסחרות.
כאן מתעוררות שאלות של זכויות עודפות, מבנה מניות, מניות בכורה לעומת מניות רגילות, העדפות נזילות, דילול עתידי, סבבי גיוס והשפעת תנאי ההשקעה על שווי כל שכבת הון.
סוג נוסף הוא הערכת נגזרים והתחייבויות פיננסיות.
הדבר כולל מכשירים המושפעים משינויים בריבית, במטבע, בביצועי חברה, בתנאים חוזיים או באירועים עתידיים.
במקרים כאלה השווי מחייב מודלים מתמטיים ופיננסיים מדויקים, תוך הסתמכות על פרמטרים שוקיים ותרחישי הסתברות.
תחום נפוץ נוסף הוא הערכת תמורות מותנות בעסקאות רכישה.
כאשר חברה רוכשת פעילות או חברה אחרת, חלק מהתמורה עשוי להיות מותנה בעמידה ביעדים עתידיים.
המדידה של חבות כזו לפי שווי הוגן דורשת ניתוח תרחישים, הסתברויות, מועדי תשלום, שיעורי היוון ובחינת מבנה ההסכם.
ישנם גם מקרים של הערכת נכסים בלתי מוחשיים או התחייבויות הקשורות לזכויות חוזיות, קניין רוחני, קשרי לקוחות, הסכמי אי תחרות ורישיונות, כאשר התקן הרלוונטי דורש מדידה בשווי הוגן ו ASC 820 מספק את כללי המדידה.
בכל אחד מהסוגים הללו, איכות העבודה תלויה בהתאמת השיטה לפריט הנבחן, באמינות הנתונים, ביכולת לבקר את ההנחות, ובכתיבת דוח ברור שמאפשר למבקר, להנהלה ולמשתמשי הדוחות להבין כיצד התקבל השווי.
מי צריך הערכת שווי לפי סעיף ASC 820?
מי צריך הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 היא שאלה חשובה, משום שלא כל עסק נדרש לה באופן שוטף, אך עבור גופים מסוימים מדובר בצורך קריטי.
ראשית, חברות המדווחות לפי US GAAP הן הקבוצה הברורה ביותר.
חברות ציבוריות בארצות הברית, חברות בנות של תאגידים אמריקאיים, חברות ישראליות עם בעלי מניות או משקיעים אמריקאיים, וגופים פרטיים שבחרו או נדרשו לדווח לפי תקינה אמריקאית, נתקלים לעיתים קרובות בצורך במדידות שווי הוגן לפי ASC 820.
שנית, קרנות השקעה, קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי, פמילי אופיס וגופים מוסדיים המחזיקים בתיקי השקעות לא סחירים זקוקים לעיתים קרובות להערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
הסיבה לכך ברורה.
כאשר חלק מהאחזקות אינן נסחרות בבורסה, יש להציג למשקיעים ולרואי החשבון שווי הוגן מבוסס, עקבי וניתן להסבר.
ככל שהיקף הנכסים הפרטיים גדל, כך החשיבות של הערכה מקצועית עולה.
גם סטארטאפים וחברות טכנולוגיה עשויים להזדקק למדידות כאלה.
אמנם לא כל סטארטאפ מבצע הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 בשגרה, אך כאשר קיימים משקיעים אמריקאיים, מבנה הון מורכב, עסקאות משניות, מניות בכורה עם זכויות מיוחדות, נגזרים, תמורות מותנות או הכנה לאקזיט, הצורך עשוי להופיע במהירות.
בנוסף, חברות המבצעות מיזוגים ורכישות, במיוחד בעסקאות חוצות גבולות, עשויות להידרש למדידת רכיבים שונים לפי שווי הוגן.
במסגרת כזו עשויה להיות דרישה למדוד תמורה מותנית, התחייבויות ספציפיות, זכויות חוזיות או מכשירים פיננסיים שהתקבלו או הועברו בעסקה.
ASC 820 רלוונטי מאוד במצבים אלה, משום שהוא קובע את כללי המדידה עצמם.
גם הנהלות כספים, סמנכ״לי כספים ודירקטוריונים של חברות פרטיות נדרשים לעיתים להבין האם יש להם חשיפה לנושא.
במקרים רבים הצורך מזוהה רק בשלב הביקורת, כאשר רואה החשבון מבקש אסמכתה לשווי הוגן של השקעה, התחייבות או רכיב עסקה.
לכן מומלץ לזהות מוקדם את הנכסים וההתחייבויות שעלולים להיכנס למסגרת של ASC 820, ולתכנן מראש את תהליך העבודה, איסוף הנתונים והלוחות הזמנים.
חשוב לציין שגם מבקרים ורואי חשבון מסתמכים במקרים רבים על עבודות חיצוניות איכותיות בתחום.
כאשר ההערכה מבוצעת בצורה מקצועית, עם מתודולוגיה ברורה, מקורות מידע מתועדים ובדיקות סבירות, היא תורמת ליעילות תהליך הביקורת ומפחיתה סיכון למחלוקות.
לכן, בפועל, מי שצריך הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 הם כל מי שמחזיקים או מדווחים על פריטים שיש למדוד בשווי הוגן לפי תקינה אמריקאית, כאשר אין מחיר שוק פשוט וזמין שניתן להסתמך עליו באופן ישיר.
סטטיסטיקות מישראל בנושא הערכת שווי לפי סעיף ASC 820
סטטיסטיקות מישראל בנושא הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 אינן תמיד מרוכזות תחת מאגר אחד רשמי, משום שהתקן עצמו הוא חלק מהמסגרת האמריקאית, והדיווח בשוק הישראלי מתבצע גם לפי IFRS וגם לפי כללים אחרים בהתאם לזהות החברה והמשקיעים.
עם זאת, ניתן להצביע על כמה מגמות מובהקות במשק הישראלי שממחישות את העלייה בחשיבות התחום.
ישראל נחשבת לאחת הזירות הפעילות בעולם בתחום ההייטק, ההון סיכון וההשקעות בחברות פרטיות.
אלפי סטארטאפים פועלים בארץ, ובכל שנה מבוצעים סבבי גיוס, עסקאות סקנדרי, רכישות אסטרטגיות והשקעות מוסדיות בהיקפים משמעותיים.
כאשר חברות ישראליות מגייסות ממשקיעים אמריקאיים, מקימות חברות בת בארצות הברית או מתנהלות מול קרנות זרות, הדרישה לעבוד לפי סטנדרטים בינלאומיים מחמירים של שווי הוגן נעשית שכיחה יותר.
לפי נתוני רשות החדשנות, IVC, Start-Up Nation Central ומקורות שוק נוספים, ענף הטכנולוגיה הישראלי ממשיך להחזיק משקל משמעותי בהיקף היצוא, במספר החברות הנתמכות ובסכומי ההשקעה הפרטית.
גם בשנים שבהן השוק חווה תיקון בשווי, האטה בגיוסים או תנודתיות גלובלית, הצורך בהערכות שווי מקצועיות לא נחלש.
במקרים רבים הוא דווקא מתעצם, משום שכאשר אין עסקאות תכופות או שקיימת אי ודאות, נדרשת יותר עבודת ניתוח כדי להצדיק את השווי.
עוד מגמה בולטת בישראל היא העלייה במספר החברות הישראליות שמקיימות זיקה חשבונאית ומשפטית לארצות הברית.
חלקן נרשמות כחברות אמריקאיות עם פעילות מחקר ופיתוח בישראל, חלקן מוחזקות בידי קרנות זרות, וחלקן נערכות להנפקה, לרכישה או לדיווח למשקיעים בינלאומיים.
מבנים כאלה מגבירים את השימוש בתקינה אמריקאית ובצורך בעבודות הערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
גם עולם הקרנות בישראל מספק אינדיקציה ברורה.
קרנות הון סיכון מקומיות ובינלאומיות המשקיעות בחברות ישראליות מחזיקות לעיתים רחוקות רק בנכסים סחירים.
מרבית התיק שלהן מורכב מהשקעות פרטיות, שלעיתים קרובות דורשות מדידות תקופתיות, בחינת אירועים מהותיים, כיול מול סבבי השקעה וניתוח זכויות הוניות מורכבות.
במציאות כזו, עבודות שווי הוגן הופכות לחלק מובנה ממערך הדיווח והניהול.
ניתן לראות גם עלייה בביקוש לשירותי מומחים חיצוניים בישראל בתחומי הערכות שווי פיננסיות, חוות דעת כלכליות, מידול מכשירים מורכבים והקצאות שווי.
הסיבה לכך היא לא רק גידול כמותי בעסקאות, אלא גם עלייה בציפיות של מבקרים, משקיעים ודירקטוריונים לאיכות תיעוד, שקיפות והצדקת הנחות.
למרות שלא תמיד ניתן להציג מספר ישראלי אחד המודד ישירות את היקף עבודות ASC 820, שילוב הנתונים מהשוק המקומי מצביע על מסקנה ברורה.
ככל שהמשק הישראלי נשען יותר על הון פרטי, משקיעים זרים, עסקאות טכנולוגיה ומבנים בינלאומיים, כך גוברת החשיבות של הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 כחלק מהתשתית הפיננסית של חברות וקרנות.
בפועל, ישראל היא שוק שבו המומחיות הזו הפכה מרכיב נדרש, לא רק יתרון מקצועי.
שירותי ActuWise בנושא הערכת שווי לפי סעיף ASC 820
שירותי ActuWise בנושא הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 נועדו לתת מענה מקצועי, מדויק ופרקטי לחברות, קרנות, הנהלות כספים, רואי חשבון ומשקיעים הזקוקים למדידות שווי הוגן ברמה גבוהה.
כאשר ארגון נדרש לעמוד בדרישות דיווח מורכבות, אין די בהערכה כללית או בניתוח שטחי.
נדרש שילוב בין הבנה כלכלית עמוקה, שליטה במודלים מתקדמים, היכרות עם ציפיות הביקורת ויכולת להציג דוח מסודר, מנומק וניתן להגנה.
ActuWise פועלת בדיוק בנקודת החיבור הזו.
השירות מתחיל בהבנה יסודית של מטרת ההערכה.
בין אם מדובר בהשקעה בחברה פרטית, מכשיר פיננסי מורכב, תמורה מותנית, התחייבות ייחודית או צורך בהערכת שווי הוגן לצורכי דיווח תקופתי, נבנה תהליך עבודה מותאם לנסיבות הספציפיות של הלקוח.
השלב הבא כולל איסוף נתונים, לימוד מבנה ההון, ניתוח מסמכים משפטיים ופיננסיים, בחינת אירועים עדכניים, זיהוי מקורות שוק רלוונטיים ובחירה מושכלת של מתודולוגיית ההערכה.
במקרים רבים נדרשת עבודה מורכבת הכוללת כיול לעסקאות אחרונות, ניתוח מניות בכורה לעומת מניות רגילות, מודלים הסתברותיים, שיעורי היוון, בדיקות רגישות ובחינת הנחות מקרו וכללי שוק.
ActuWise מספקת מעטפת מקצועית שמטרתה לא רק להפיק מספר, אלא לייצר תוצאה אמינה שאפשר להציג בביטחון בפני הנהלה, דירקטוריון, מבקר חיצוני או משקיע.
ערך משמעותי נוסף של השירות טמון ביכולת לנהל תקשורת מקצועית מול כל הגורמים המעורבים.
בתחום של הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 קיימות לעיתים שאלות ביקורתיות לגבי מקורות מידע, השוואות שוק, אופן הטיפול בזכויות עודפות, בחירת מודל או סבירות תחזיות.
כאשר העבודה בנויה בצורה סדורה, שקופה ועקבית, תהליך האישור מתקדם בצורה יעילה יותר.
ActuWise יכולה לסייע גם לחברות הנמצאות בצמיחה מהירה ואינן מחזיקות צוות פנימי רחב בתחום ההערכות.
במקום להתמודד באופן נקודתי עם דרישה שמופיעה סמוך לסגירת דוחות, ניתן להיערך מבעוד מועד, למפות את מוקדי הסיכון, להקים תשתית נתונים נכונה ולבצע את העבודה בלוחות זמנים שמכבדים את כל הצדדים.
יתרון חשוב נוסף הוא התאמה לשוק הישראלי תוך עבודה בסטנדרטים בינלאומיים.
חברות ישראליות רבות נמצאות במפגש בין פעילות מקומית לבין משקיעים, רגולציה וביקורת מחו״ל.
לכן נדרש גורם שמבין גם את המציאות העסקית בישראל וגם את הציפיות המקצועיות של שוק אמריקאי ובינלאומי.
שירותי ActuWise בתחום הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 מיועדים להפוך תהליך מורכב וברגיש לתהליך מנוהל, מקצועי וברור, כזה שמסייע לחברה לעמוד בדרישות הדיווח ולשמור על אמינות פיננסית גבוהה.
שאלות ותשובות בנושא הערכת שווי לפי סעיף ASC 820
אחת השאלות הנפוצות היא האם כל חברה צריכה הערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
התשובה היא לא.
הצורך קיים כאשר יש פריטים שנדרש למדוד בשווי הוגן לפי תקינה אמריקאית.
אם אין נכסים או התחייבויות כאלה, או אם החברה אינה מדווחת במסגרת המחייבת זאת, ייתכן שלא תידרש הערכה כזו.
עם זאת, בחברות עם משקיעים זרים, השקעות פרטיות, עסקאות מורכבות או זיקה ל US GAAP, חשוב לבדוק את הנושא מראש.
שאלה נוספת היא מה ההבדל בין הערכת שווי רגילה לבין הערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
ההבדל המרכזי הוא במטרת העבודה ובמסגרת החשבונאית.
הערכת שווי כללית יכולה להיעשות לצורכי משא ומתן, גיוס, מס, תכנון עסקי או קבלת החלטות ניהוליות.
לעומת זאת, הערכת שווי לפי סעיף ASC 820 צריכה לעמוד בהגדרת שווי הוגן של התקן, להסתמך על עקרונות משתתף שוק, לשקף את תנאי השוק במועד המדידה ולהיות מתועדת בצורה המתאימה לדיווח כספי ולביקורת.
שאלה נפוצה נוספת היא באיזו תדירות צריך לבצע את ההערכה.
התשובה תלויה בסוג הפריט, בדרישות הדיווח ובאירועים שחלו בתקופה.
יש מקרים שבהם המדידה מבוצעת בכל רבעון או בסוף כל שנה, ויש מקרים שבהם היא נדרשת בעקבות עסקה, שינוי מהותי, סבב גיוס, רכישה או אירוע אחר שמשפיע על השווי.
לעיתים חברה שביצעה הערכה לפני מספר חודשים תידרש לעדכון אם חל שינוי מהותי בתנאי השוק או בפעילות העסקית.
שאלה חשובה היא האם סבב הגיוס האחרון קובע אוטומטית את השווי לצורכי ASC 820.
לא בהכרח.
סבב גיוס הוא אינדיקציה חשובה מאוד, ולעיתים הוא מהווה עוגן משמעותי בתהליך, אך יש לבחון את תנאי העסקה, מועד ביצועה, זכויות המשקיעים, שינויים שחלו מאז, סוג המניות שהונפקו והאם העסקה משקפת שוק פעיל ומסודר.
במקרים רבים נדרש כיול, התאמה או שילוב עם שיטות נוספות.
שואלים גם כמה זמן לוקח להכין הערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
משך הזמן משתנה לפי מורכבות המקרה, זמינות הנתונים, רמת שיתוף הפעולה של החברה ומספר הסוגיות שיש לנתח.
השקעה פשוטה יחסית יכולה להסתיים בפרק זמן קצר, בעוד שמבנה הון מורכב, נגזרים, תמורות מותנות או פורטפוליו השקעות רחב ידרשו זמן ארוך יותר.
תכנון מוקדם תמיד משפר את היעילות.
עוד שאלה שכיחה היא האם רואה החשבון יכול לבצע את ההערכה בעצמו.
לעיתים קיימת יכולת פנימית מסוימת, אך כאשר מדובר בפריטים מורכבים או מהותיים, חברות רבות בוחרות לעבוד עם מומחה חיצוני.
הסיבה לכך היא הצורך בהתמחות ספציפית במודלים, בזכויות הוניות, בשווי הוגן ובציפיות ביקורת.
עבודה של מומחה מנוסה יכולה לקצר תהליכים ולהגדיל את רמת הביטחון בתוצאה.
שאלה נוספת היא מה נחשב תיעוד טוב בהערכת שווי לפי סעיף ASC 820.
תיעוד טוב כולל הסבר ברור למטרת ההערכה, תיאור הנכס או ההתחייבות, סקירת הנתונים שנבחנו, ניתוח השיטות שנשקלו, נימוק לבחירת השיטה הסופית, פירוט ההנחות המהותיות, בדיקות סבירות, רגישות במידת הצורך, והסבר כיצד המסקנה תואמת את עקרונות התקן.
ככל שהעבודה ברורה יותר, כך קל יותר לבחון, להבין ולאשר אותה.
לבסוף, שאלה מרכזית היא כיצד בוחרים ספק מתאים לביצוע העבודה.
כדאי לבחור גורם מקצועי בעל ניסיון מוכח בהערכות שווי לצורכי דיווח כספי, היכרות עם ASC 820, הבנה בשוק הישראלי והבינלאומי, יכולת לנהל דיאלוג עם רואי חשבון ומבקרים, וגישה פרקטית המשלבת דיוק עם יעילות.
בתחום כה רגיש, איכות העבודה משפיעה לא רק על מספר בדוח, אלא על אמינות הדיווח כולו.
מחפש הערכת שווי לפי סעיף ASC 820? פנה עכשיו!
