בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19

מהי בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19?

בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 היא תהליך מקצועי שבו בוחנים, מודדים ומאמתים את ההתחייבויות של החברה כלפי עובדיה בהתאם לדרישות תקן החשבונאות הבינלאומי IAS 19, העוסק בהטבות לעובדים.

כאשר מדברים על תוכנית הטבה מוגדרת, הכוונה היא להסדר שבו למעסיק קיימת התחייבות מוגדרת כלפי העובד, או התחייבות שנגזרת מנוסחה, מהסכם, מנוהג ארגוני או מהוראות דין.

להבדיל מתוכנית הפקדה מוגדרת, שבה המעסיק מתחייב להפקיד סכום מסוים והסיכון האקטוארי אינו נותר אצלו, בתוכנית הטבה מוגדרת מרבית הסיכון הכלכלי והחשבונאי נותר אצל החברה.

הבדיקה במסגרת IAS 19 נועדה לקבוע מהו הערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות לעובדים, מהי עלות השירות השוטף, מהי עלות הריבית, אילו רווחים או הפסדים אקטואריים נוצרו, ואיך כל אלה צריכים לקבל ביטוי בדוחות הכספיים.

זהו תהליך שמשלב בין חשבונאות, אקטואריה, ניתוח נתונים, הבנת הסכמי העסקה והיכרות עמוקה עם אופן היישום של התקן.

בפועל, בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 כוללת איסוף של נתוני עובדים, בדיקה של תנאי ההעסקה והזכאות, בחינה של מרכיבי השכר הקובעים, סקירה של מסלולי פרישה, אימות של הפרשות קיימות, ויישום של הנחות אקטואריות מתאימות.

לאחר מכן מבוצע חישוב של ההתחייבות לפי שיטת יחידת הזכאות החזויה, שהיא השיטה המקובלת בתקן לצורך ייחוס הזכויות לתקופות השירות של העובד.

המשמעות של הבדיקה רחבה מאוד.

טעות בהנחת שיעור היוון, בהערכת שיעור עזיבת עובדים, בהבנת ההסכם הקיבוצי או בחישוב השכר הקובע, עלולה להוביל להצגה שגויה של התחייבות מהותית בדוחות.

בחלק מהחברות מדובר בהשפעה של מאות אלפי שקלים, ובחברות גדולות גם במיליוני שקלים ואף יותר.

מעבר לדרישת הדיווח, בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 מספקת להנהלה תמונה אמינה יותר של העלות העתידית של כוח האדם.

היא מאפשרת לזהות מוקדי סיכון, לבחון את כדאיותם של שינויים במדיניות תגמול, להיערך לתזרימי פרישה, ולהבין כיצד שינויים בריבית או בהרכב העובדים משפיעים על מצבה הפיננסי של החברה.

במילים פשוטות, זו אינה רק בדיקה חשבונאית.

זהו כלי ניהולי ופיננסי ממדרגה ראשונה.

 

סוגי בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19

תחום בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 כולל כמה סוגי בדיקות, כאשר כל אחת מהן מתאימה לצורך אחר בארגון.

הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקה לצורך עריכת דוחות כספיים שנתיים או רבעוניים.

בבדיקה זו מבוצע חישוב מלא של ההתחייבויות והעלויות בהתאם לנתוני החברה למועד הדיווח, תוך התאמה לדרישות רואי החשבון המבקרים ולמבנה הדוחות הכספיים.

מטרת הבדיקה היא להפיק מספרים מבוססים, עקביים ונתמכים לצורך הכללתם בדוחות ובביאורים.

סוג נוסף הוא בדיקת תיקוף הנחות אקטואריות.

כאן הדגש הוא על בחינה ביקורתית של הנחות כמו שיעור היוון, שיעור עליית שכר, שיעורי תחלופה, גיל פרישה, הסתברות למימוש הטבות ותוחלת חיים.

בדיקה זו חשובה במיוחד כאשר יש שינויים מהותיים בסביבה הכלכלית, כמו תנודות בריבית, אינפלציה, שינוי בענף הפעילות או שינוי בתמהיל העובדים.

ישנה גם בדיקת נאותות של הסכמי ההעסקה וההטבות.

במסגרתה בוחנים האם נוסח ההסכמים, נוהלי החברה וההתנהלות בפועל תואמים לאופן שבו ההתחייבות מדווחת בספרים.

פעמים רבות מתגלה פער בין מה שהחברה סבורה שהיא התחייבה לו לבין מה שעולה בפועל מהחוזים, מהנוהג הארגוני או מהפרקטיקה רבת השנים.

בדיקה חשובה נוספת היא בדיקת מעבר או יישום ראשון של IAS 19.

כאשר חברה עוברת לדיווח לפי IFRS, מבצעת רה ארגון, מתמזגת, נרכשת או משנה את בסיס הדיווח שלה, יש צורך בבדיקה מעמיקה של כלל תוכניות ההטבה כדי להבטיח יישום נכון של התקן כבר מנקודת הפתיחה.

מעבר לכך קיימת בדיקת ביקורת נגדית, הנעשית לעיתים מטעם הנהלה, ועדת ביקורת או משקיע, במטרה לבחון את סבירות החישוב האקטוארי הקיים.

בדיקה כזו יכולה לחשוף הנחות שמרניות מדי, הנחות מקלות מדי, טעויות בנתוני הבסיס או בעיות באופן ייחוס הזכויות.

בחלק מהמקרים מתבצעת גם בדיקת השפעת תרחישים.

זוהי בדיקה ניהולית שמטרתה להבין מה יקרה להתחייבות אם שכר העובדים יעלה בקצב שונה, אם שיעור ההיוון ישתנה, אם יבוצע שינוי בתוכנית ההטבות או אם יתרחש גידול משמעותי בכוח האדם.

בדיקה זו מסייעת להנהלה בתכנון אסטרטגי ובקבלת החלטות מושכלת.

יש להבחין גם בין בדיקה שוטפת לבין בדיקה מקיפה.

בדיקה שוטפת מתבצעת במועדי דיווח קבועים ומתמקדת בעדכון המספרים ובהתאמתם למציאות המשתנה.

בדיקה מקיפה מתבצעת כאשר יש מורכבות מיוחדת, לדוגמה בחברה מרובת הסכמים, בקבוצה עם כמה חברות בנות, בארגון ציבורי או בתאגיד שבו קיימות כמה שכבות של זכויות עובדים.

במקרים כאלה נדרש ניתוח רחב יותר, לעיתים עד רמת כל אוכלוסיית עובדים בנפרד.

למרות שסוגי הבדיקות שונים זה מזה, המכנה המשותף לכולם הוא הצורך בדיוק, בהבנת עומק וביכולת לחבר בין הכללים החשבונאיים לבין המציאות התפעולית של החברה.

 

מי צריך בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19?

בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 נדרשת לכל גוף שיש לו התחייבויות לעובדים ושמדווח לפי IFRS, אך בפועל קהל היעד רחב יותר מכפי שנהוג לחשוב.

הקבוצה הראשונה והברורה ביותר היא חברות ציבוריות, חברות בנות של תאגידים בינלאומיים ותאגידים פרטיים שמיישמים תקני דיווח בינלאומיים.

בארגונים כאלה הבדיקה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הסגירה החשבונאית, מהביקורת החיצונית וממערך הבקרה הפנימית.

גם חברות פרטיות רבות זקוקות לבדיקה, בעיקר כאשר הן נערכות לגיוס הון, למכירה, למיזוג, להנפקה, לבדיקת נאותות או לכניסת משקיע.

משקיעים ורוכשים פוטנציאליים רוצים להבין את ההתחייבויות הסמויות או המורכבות כלפי עובדים, ובמיוחד את אלה שאינן משתקפות במלואן ללא חישוב אקטוארי תקין.

חברות עם כוח אדם גדול הן מועמדות טבעיות לבדיקה, גם אם על פניו מבנה ההעסקה שלהן פשוט.

כאשר מועסקים בארגון עשרות, מאות או אלפי עובדים, גם הטבות שנראות שוליות ברמת העובד הבודד עלולות להפוך להתחייבות מהותית מאוד ברמת החברה.

זה נכון במיוחד בענפים כמו תעשייה, קמעונאות, טכנולוגיה, בריאות, פיננסים, לוגיסטיקה וחינוך.

בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 חשובה מאוד גם בארגונים עם הסכמים קיבוציים, נוהגים היסטוריים, תוכניות פרישה מיוחדות, תמריצי ותק, ימי מחלה נצברים או התחייבויות בגין פיצויים שאינן מכוסות במלואן על ידי קופות.

במקרים כאלה המורכבות גדלה, והסיכון לטעויות בדיווח עולה משמעותית.

מנהלי כספים, חשבים, סמנכ"לי כספים, מבקרים פנימיים וחברי ועדת ביקורת הם גורמים מרכזיים שצריכים את הבדיקה גם לצורך ניהול סיכונים.

הם נדרשים לוודא שהמספרים בדוחות מבוססים, שניתן להסביר את השינויים משנה לשנה, ושקיימת התאמה בין עבודת האקטואר לבין הנתונים המוצגים למבקר החיצוני.

גם רואי חשבון מבקרים עצמם מסתמכים במידה רבה על בדיקות אלה, ולעיתים מבקשים הרחבה, פירוט או אימות של חלק מההנחות.

לכן, חברה שמגיעה מוכנה עם עבודה מסודרת, תיעוד ברור וחישוב מקצועי, נהנית מתהליך ביקורת יעיל יותר ומצמצמת מחלוקות אפשריות.

בנוסף, ישנם גופים שאינם מחויבים תמיד בדיווח פומבי אך עדיין צריכים בדיקה לצרכים פנימיים.

למשל, עמותות, מוסדות, חברות משפחתיות, גופים חצי ציבוריים או חברות זרות בעלות פעילות בישראל.

כאשר יש התחייבויות עובדים משמעותיות, הבדיקה מספקת תמונת מצב חשובה להנהלה ולדירקטוריון.

בסופו של דבר, כל ארגון שרוצה לדעת מהי העלות האמיתית של התחייבויותיו לעובדים, כיצד יש למדוד אותה, ואיך להציג אותה נכון, צריך בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19.

הבדיקה אינה מיועדת רק למי שחייב בה פורמלית, אלא גם למי שמבקש לנהל באחריות, בדיוק ובשקיפות.

 

סטטיסטיקות מישראל בנושא בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19

בישראל, הנושא של בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 קשור באופן ישיר למבנה שוק העבודה, להסדרי הפנסיה, לחוקי העבודה ולמאפייני הדיווח של חברות מקומיות ובינלאומיות הפועלות בארץ.

מאז החלת חובת פנסיה במשק והתרחבות השימוש בתקני IFRS בחברות מדווחות, חלה עלייה משמעותית במודעות לחשיבות המדידה הנכונה של התחייבויות עובדים.

לפי מאפייני השוק הישראלי, חלק ניכר מהחברות הבינוניות והגדולות מחזיקות התחייבויות כלשהן שנכנסות למסגרת IAS 19, גם אם לא תמיד מדובר בתוכנית מורכבת במובן הקלאסי.

בקרב חברות ציבוריות בישראל, אפשר לומר שבפועל כמעט כל חברה מעסיקה נדרשת לבחון לפחות אחת לשנה את אופן המדידה וההצגה של הטבות עובדים במסגרת הדוחות.

ברבות מהחברות קיימת התחייבות בגין פיצויי פיטורים, כאשר ההבדל בין ההפקדות שבוצעו בפועל לבין החשיפה של המעסיק הוא גורם מרכזי בבדיקה.

בחברות ותיקות, יצרניות או ציבוריות למחצה, ניתן למצוא בשכיחות גבוהה יותר גם רכיבי ותק, פרישה מוקדמת, ימי מחלה נצברים, מענקי יובל והטבות היסטוריות אחרות, שמגדילות את הצורך בבדיקה אקטוארית רחבה.

עוד מאפיין ישראלי חשוב הוא רגישות גבוהה לשינויים בשיעורי הריבית.

היות שהתחייבויות IAS 19 מהוונות לפי שיעור שמתבסס על שוק האג"ח המתאים, כל שינוי משמעותי בתשואות עלול להשפיע מהותית על גובה ההתחייבות המוצגת בדוחות.

בשנים שבהן חלו תנודות חדות בריבית, חברות רבות בישראל ראו שינויים בולטים מאוד במדידות האקטואריות שלהן.

נתון נוסף שמאפיין את השוק המקומי הוא השונות הרבה בין חברות בכל הקשור לאיכות הנתונים.

ארגונים בעלי מערכות שכר מתקדמות וממשקי משאבי אנוש מסודרים נהנים בדרך כלל מתהליך בדיקה מדויק ויעיל יותר.

לעומתם, בחברות שבהן הנתונים מפוזרים בין כמה מערכות, קיימים פערים בין תיקי עובדים לבין מערכות השכר, או שאין תיעוד מלא להסכמים היסטוריים, תהליך הבדיקה מורכב יותר ולעיתים מגלה חשיפות שלא זוהו קודם.

בקרב חברות הייטק בישראל התמונה מעניינת במיוחד.

מצד אחד, בחלק מהחברות מבנה ההטבות פשוט יחסית ומתבסס בעיקר על הפקדות שוטפות.

מצד שני, כאשר יש הסדרים מיוחדים למנהלים, חבילות פרישה, חופשות נצברות, בונוסים ארוכי טווח או פעילות גלובלית עם עובדים בכמה מדינות, בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 הופכת למורכבת בהרבה.

בענפי התעשייה, התחבורה, הבריאות והחינוך, נפוץ יותר למצוא אוכלוסיות עובדים ותיקות והסכמים מצטברים לאורך שנים.

שם גם גדל הצורך בהפרדה בין קבוצות עובדים, בבחינת הנחות שונות לכל קבוצה, ובתיעוד מדויק שייתן מענה לדרישות הביקורת.

מבחינת מגמות, ניתן לראות בישראל מעבר הדרגתי מגישה תגובתית לגישה יזומה.

אם בעבר חברות רבות פנו לבדיקה רק כאשר רואה החשבון ביקש זאת סמוך למועד הדוח, כיום יותר מנהלים מבינים את הערך התכנוני של הבדיקה ומבצעים אותה כחלק ממדיניות כספית סדורה.

המשמעות היא שהבדיקה אינה נתפסת רק כהכרח רגולטורי, אלא ככלי ניהולי לשיפור איכות המידע ולקבלת החלטות.

אמנם אין מאגר אחד מרכזי שמרכז את כל נתוני השוק בנושא זה, אך מהמגמות המקצועיות בישראל עולה באופן ברור שתחום בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 נמצא בהתבססות מתמדת, ושחברות מייחסות לו משקל גובר במסגרת הממשל התאגידי והניהול הפיננסי.

 

שירותי ActuWise בנושא בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19

ActuWise מציעה מעטפת מקצועית מקיפה בתחום בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19, מתוך הבנה שהצלחת התהליך תלויה לא רק בדיוק החישובי אלא גם ביכולת ללוות את הארגון לכל אורך שרשרת הדיווח, הבקרה והביקורת.

השירות מתחיל בלימוד מעמיק של מבנה הארגון, סוגי ההעסקה, הסכמי העבודה, מרכיבי השכר, מערכות המידע והדרישות החשבונאיות הספציפיות של החברה.

בשלב הראשון מתבצע מיפוי של כל תוכניות ההטבה הרלוונטיות.

מיפוי זה כולל זיהוי של הטבות לאחר סיום העסקה, הטבות ארוכות טווח, הטבות קצרות טווח בעלות השפעה מהותית, הסדרי פרישה מיוחדים, התחייבויות נוהג והתחייבויות שמקורן בהסכמים אישיים או קיבוציים.

לאחר מכן נבחנים נתוני העובדים, איכות המידע והשלמות שלו, כדי לוודא שהבדיקה תתבסס על מסד נתונים אמין.

אחד היתרונות של ActuWise הוא השילוב בין מומחיות אקטוארית לבין ראייה עסקית וחשבונאית.

המשמעות היא שלא מסתפקים רק בהפקת מספר סופי, אלא בוחנים את סבירות ההנחות, את עקביות המתודולוגיה, ואת התאמת החישוב לדרישות הדיווח ולצורכי רואי החשבון המבקרים.

במקרים רבים, ערך משמעותי נוצר דווקא ביכולת להסביר את התוצאה, לפרק את השינויים משנה לשנה ולהציג להנהלה תמונה ברורה של מקורות הסיכון וההשפעה.

ActuWise מספקת שירותי בדיקה שוטפת לדוחות שנתיים ורבעוניים, בדיקות עומק בעת מעבר ל IFRS, בדיקות נאותות לפני עסקאות, בחינה של הנחות אקטואריות, תיקוף חישובים קיימים והכנת תיעוד מסודר לביקורת.

כאשר לחברה יש כמה אוכלוסיות עובדים או כמה ישויות משפטיות, השירות מותאם למורכבות הארגונית וכולל חלוקה נכונה בין הקבוצות השונות.

במקום שבו קיימים נתונים חלקיים או אי בהירות הסכמית, ActuWise מסייעת גם בזיהוי פערים ובבניית תהליך עבודה שישפר את איכות המידע בעתיד.

מעבר לחישוב עצמו, השירות כולל ליווי מקצועי בתקשורת מול הנהלה ומול רואי החשבון.

זהו רכיב חשוב מאוד, משום שבארגונים רבים האתגר המרכזי אינו רק ביצוע המדידה אלא היכולת להטמיע אותה בתוך תהליך סגירת הדוחות, להסביר את ההשלכות, ולהתמודד עם שאלות ביקורת בזמן ובביטחון.

כאשר מתקיימים שינויים בסביבת הריבית, בשכר, במבנה ההעסקה או במדיניות התגמול, ActuWise מספקת גם ניתוחי רגישות והערכת השפעה, כך שההנהלה יכולה להבין מראש את המשמעויות החשבונאיות והכלכליות של כל שינוי.

השירות מתאים לחברות ציבוריות, לחברות פרטיות, לקבוצות בינלאומיות, לעמותות, לחברות בצמיחה ולארגונים ותיקים עם מורכבות היסטורית.

בכל מקרה, המטרה היא אחת, לספק בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 ברמה מקצועית גבוהה, עם זמינות, שקיפות, דיוק ותמיכה מלאה לאורך כל התהליך.

 

שאלות ותשובות בנושא בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19

אחת השאלות הנפוצות היא האם כל חברה צריכה בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19.

התשובה תלויה בסוג הדיווח החשבונאי, במבנה ההטבות לעובדים ובמהות ההתחייבויות.

חברות שמדווחות לפי IFRS ושיש להן התחייבויות לעובדים נדרשות בדרך כלל לבחון את הנושא בצורה מקצועית ומסודרת.

גם אם נדמה שהתוכנית פשוטה, בפועל ייתכן שקיימת התחייבות שמחייבת מדידה אקטוארית.

שאלה נוספת היא מה ההבדל בין תוכנית הטבה מוגדרת לבין תוכנית הפקדה מוגדרת.

ההבדל המרכזי הוא היכן נמצא הסיכון.

בתוכנית הפקדה מוגדרת המעסיק מתחייב לבצע הפקדה, ולאחריה לרוב אין לו חשיפה נוספת.

בתוכנית הטבה מוגדרת המעסיק נושא בסיכון שהעלות בפועל תהיה שונה מההערכה, ולכן נדרשת מדידה מורכבת יותר.

רבים שואלים באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה.

בדרך כלל הבדיקה נעשית לפחות אחת לשנה לצורך הדוחות השנתיים.

בחברות מסוימות היא מתבצעת גם ברמה רבעונית, במיוחד כאשר יש דרישות דיווח שוטפות, תנודתיות גבוהה בנתונים או אירועים מהותיים במהלך השנה.

עוד שאלה שכיחה היא אילו נתונים צריך להכין לצורך הבדיקה.

לרוב נדרשים פרטי עובדים, גיל, ותק, שכר קובע, היקף משרה, מועד תחילת עבודה, תנאי סיום העסקה, הפקדות קיימות, פרטי קופות, נוסחי הסכמים והיסטוריית הטבות.

ככל שהמידע מלא ומדויק יותר, כך הבדיקה מהירה ואמינה יותר.

שואלים גם מה קורה אם מתגלים פערים בין הספרים לבין החישוב האקטוארי.

במקרה כזה יש לבחון את מקור הפער, האם הוא נובע מהנחות שונות, מטעות בנתונים, מהיעדר עדכון שוטף או מהבנה שגויה של ההתחייבות.

לאחר מכן ניתן לבצע התאמות חשבונאיות ולהסדיר את אופן המדידה להמשך.

שאלה חשובה נוספת היא האם שיעור ההיוון באמת משפיע בצורה מהותית.

התשובה היא בהחלט כן.

שינויים קטנים יחסית בשיעור ההיוון יכולים לייצר שינוי משמעותי בערך הנוכחי של ההתחייבות, במיוחד כאשר מדובר בתשלומים עתידיים לטווח ארוך.

לכן חשוב לבחור הנחה מתאימה ומבוססת שוק.

יש מי ששואל האם בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 רלוונטית גם לעסקים בצמיחה.

כן.

דווקא בתקופות של גידול במספר העובדים, שינויים בהסכמי העסקה או היערכות לגיוס הון, חשוב להבין מהי החשיפה העתידית ואיך היא תשפיע על הדוחות.

עוד שאלה נפוצה היא האם ניתן להסתמך על חישוב ישן משנה קודמת.

ברוב המקרים לא נכון לעשות זאת ללא עדכון.

נתוני העובדים משתנים, הריבית משתנה, השכר משתנה והנחות אקטואריות דורשות בחינה מחודשת.

הסתמכות על חישוב ישן עלולה להוביל להצגה לא מדויקת של ההתחייבות.

שאלה אחרונה שחוזרת לעיתים קרובות היא למה חשוב לבחור גורם מקצועי שמתמחה בתחום.

הסיבה היא שבדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19 דורשת שילוב של מומחיות אקטוארית, הבנה חשבונאית, ניסיון בביקורת ויכולת ניתוח של הסכמים ונתונים.

טעות קטנה בפרשנות או בהנחה יכולה להשפיע באופן מהותי על הדוחות הכספיים.

לכן חשוב לעבוד עם גוף שמכיר את הדרישות, את השוק הישראלי ואת הציפיות של הגורמים המבקרים.

 

מחפש בדיקת תוכניות הטבה מוגדרת IAS 19? פנה עכשיו!