דוחות אקטואריים לפי IAS 19

מהם דוחות אקטואריים לפי IAS 19?

דוחות אקטואריים לפי IAS 19 הם דוחות מקצועיים המבוצעים על ידי אקטואר לצורך מדידה חשבונאית של התחייבויות עובד.

הדוחות נערכים בהתאם לעקרונות תקן IAS 19, הקובע את אופן ההכרה בהתחייבויות לטווח קצר ולטווח ארוך לעובדים, וכן את שיטת חישוב העלות וההתחייבות בדוחות הכספיים.

המטרה המרכזית של הדוח היא להציג תמונה אמינה של ההתחייבויות שהארגון צבר כלפי עובדיו נכון למועד הדיווח.

במילים פשוטות, לא מספיק לדעת כמה הארגון שילם בפועל לעובדים במהלך השנה.

יש צורך להבין מה הוא עדיין חייב להם, גם אם התשלום יתרחש בעתיד.

ההתחייבויות האלו עשויות לכלול פיצויי פיטורין, מענקי ותק, מענקי פרישה, ימי מחלה לא מנוצלים, ימי חופשה, הטבות לאחר פרישה, תוכניות תגמול מסוימות, ולעיתים גם הסדרים ייחודיים הנובעים מהסכמים קיבוציים או אישיים.

השירות המלא בתחום זה כולל בדרך כלל בחינה של מבנה ההעסקה בארגון, איסוף קבצי שכר ונתוני עובדים, הבנת תנאי ההעסקה בפועל, ניתוח התחייבויות קיימות, קביעה של הנחות אקטואריות, הרצת מודלים לחישוב הערך הנוכחי של ההתחייבויות, והפקת דוח מסודר עבור הנהלת החברה ורואי החשבון.

לשירות מלא יש ערך משמעותי מפני שהוא מונע טעויות שעלולות להיווצר כאשר הארגון מנסה לבצע את החישובים באופן חלקי או ללא בחינה עמוקה של המציאות התפעולית.

בדוח אקטוארי מקצועי לפי IAS 19, האקטואר בוחן בין היתר את גיל העובדים, ותק, שכר נוכחי, שיעורי עזיבה, גיל פרישה משוער, שיעורי תמותה במקרים רלוונטיים, שיעור עליית שכר, שיעורי היוון, מבנה ההפקדות לקופות, קיום או היעדר תחולה של סעיף 14, ורכיבי התחייבות נוספים הנגזרים ממדיניות הארגון.

בסופו של התהליך מתקבל דוח שניתן לשלב בדוחות הכספיים ולבסס עליו רישומים חשבונאיים וגילויים נדרשים.

היתרון הגדול של דוחות אקטואריים לפי IAS 19  הוא שהארגון אינו מקבל רק מספר סופי.

הוא מקבל גם תהליך מקצועי של בדיקת עומק, ליווי מול רואה החשבון, התאמה לדרישות הביקורת, מענה לשאלות על מתודולוגיה, ולעיתים גם המלצות לשיפור של תהליכי איסוף הנתונים והבקרה הפנימית.

עבור חברות שצומחות, מגייסות הון, נערכות לביקורת, מתכננות רכישה או מבקשות להציג ניהול פיננסי איכותי, מדובר בשירות קריטי ולא רק בדרישה פורמלית.

 

סוגי דוחות אקטואריים לפי IAS 19

בתחום של דוחות אקטואריים לפי IAS 19  קיימים כמה סוגי דוחות והתמחויות, בהתאם לאופי ההתחייבות, למבנה הארגון ולצורכי הדיווח.

אחד הסוגים הנפוצים ביותר הוא דוח אקטוארי לפיצויי פיטורין.

זהו דוח שבוחן את ההתחייבות של המעסיק כלפי העובדים בגין פיצויים, תוך התייחסות להסדרי קופה, להסכמים החלים על העובדים, לשאלה האם חל סעיף 14, ולפערים אפשריים בין ההתחייבות לבין הנכסים המיועדים לכיסוי שלה.

דוח זה חשוב במיוחד לחברות המעסיקות עובדים רבים לאורך שנים, לחברות שיש בהן שונות בין סוגי עובדים, וכן לארגונים שעברו שינויים במבנה השכר או בהסכמי ההעסקה.

סוג נוסף הוא דוח בגין מענקי פרישה והטבות לאחר סיום העסקה.

במקרים מסוימים הארגון מעניק לעובדים הטבות נוספות במעמד פרישה, כגון מענק מיוחד לפי ותק, פדיון מוגדל, תשלומים מדורגים או זכויות ייחודיות שנקבעו במדיניות פנים ארגונית או בהסכמים קיבוציים.

הטבות אלה מחייבות מדידה אקטוארית מפני שהן תלויות במשך העבודה, בגיל, בשכר הצפוי במועד המימוש ובהסתברות שהעובד אכן יגיע לאירוע המזכה.

יש גם דוחות עבור ימי מחלה וימי חופשה.

לכאורה מדובר ברכיב פשוט, אך בפועל כאשר קיימים מנגנוני צבירה, פדיון, המרה, זכאות לפרישה או תשלום במקרים מסוימים, החישוב הופך מורכב יותר.

במוסדות ציבוריים, עמותות, אוניברסיטאות, רשתות חינוך וגופים ותיקים, רכיב זה עשוי להיות משמעותי מאוד ולהשפיע על ההתחייבויות באופן ניכר.

עוד סוג של דוחות אקטואריים לפי IAS 19  נוגע להטבות לעובדים בכירים או תוכניות תגמול ייחודיות שאינן מנוהלות במלואן דרך קופות.

כאשר קיימת התחייבות ישירה של הארגון כלפי מנהלים או בעלי תפקידים מסוימים, נדרש לעיתים דוח ייעודי שיבחן את תנאי ההתקשרות, את אופן הצבירה ואת שווי ההתחייבות במונחים חשבונאיים.

בחלק מהארגונים נדרש גם דוח פתיחה לצורך אימוץ תקינה, שינוי מבנה, רכישת חברה או הכנת דוחות לראשונה לפי IFRS.

במקרים כאלה נדרשת עבודת מיפוי יסודית במיוחד, שכן הארגון לא תמיד מחזיק בתשתית נתונים מלאה ומסודרת כפי שמצופה לצורך חישוב אקטוארי תקין.

בנוסף קיימים דוחות תקופתיים שנתיים, דוחות ביניים, עדכוני רבעון, דוחות השוואתיים, חוות דעת משלימות לביקורת, ודוחות מותאמים לעסקאות מיזוג ורכישה.

כאשר נבחנת עסקה, הקונה הפוטנציאלי מעוניין להבין את החשיפה האמיתית של החברה להתחייבויות עובד.

במקרים כאלה הדוח האקטוארי משמש גם ככלי בדיקת נאותות ולא רק כדוח חשבונאי.

שירות מלא איכותי יודע להתאים את סוג הדוח למטרה הספציפית של הארגון.

הוא לא מייצר תבנית אחידה לכל לקוח, אלא בוחן אילו רכיבי התחייבות אכן רלוונטיים, אילו נתונים נדרשים, כיצד נכון לחשב אותם, ואיך להציג את הממצאים באופן ברור להנהלה ולביקורת.

 

מי צריך דוחות אקטואריים לפי IAS 19?

דוחות אקטואריים לפי IAS 19  נדרשים למגוון רחב של ארגונים בישראל.

הקבוצה הראשונה והברורה ביותר היא חברות המדווחות לפי IFRS.

בקרב חברות אלה הדרישה לדיווח תואם IAS 19 היא חלק מהמסגרת החשבונאית המחייבת, ולכן בכל מקום שבו קיימות התחייבויות עובד מהותיות, נדרש דוח אקטוארי מקצועי.

אך לא רק חברות ציבוריות צריכות דוחות כאלה.

גם חברות פרטיות רבות, במיוחד כאלה שנמצאות בתהליכי צמיחה, גיוס משקיעים, קבלת אשראי, בדיקות נאותות או ביקורת מתקדמת, מזמינות דוחות אקטואריים כדי להבטיח שהדיווח שלהן מדויק ומבוסס.

הדבר נכון במיוחד לגבי חברות הייטק, תעשייה, מסחר, בריאות, שירותים, נדל"ן, לוגיסטיקה וארגונים עם כמות עובדים משמעותית או עם תנאי העסקה מורכבים.

עמותות ומלכ"רים מהווים קבוצה נוספת שנזקקת לשירות.

בגופים אלה קיימות לעיתים התחייבויות ישנות, הסכמי העסקה ותיקים, זכויות נצברות, מענקי ותק, ימי מחלה ופדיונות, והצורך בדוח אקטוארי מקצועי עולה במסגרת הכנת דוחות כספיים, קבלת מימון, או עמידה בדרישות רגולטוריות ופיקוח.

גם מוסדות חינוך, רשתות בתי ספר, מכללות, מוסדות תרבות, ארגוני רווחה וגופים ציבוריים למחצה פונים לקבלת דוחות אקטואריים לפי IAS 19  כאשר יש להם בסיס כוח אדם רחב ותנאי העסקה שלא ניתן להעריך בצורה שטחית.

חברות בנות של קבוצות בינלאומיות צריכות לעיתים קרובות דוח כזה לצורך דיווח לקבוצת האם.

החברה המקומית בישראל נדרשת להציג נתונים לפי תקינה בינלאומית, ולעיתים יש דרישות אחידות של הקבוצה באשר למבנה הדוח, הנחות העבודה, מועדי הדיווח ופורמט הגילוי.

שירות מלא מאפשר לעמוד גם בדרישות המקומיות וגם בדרישות הקבוצה הגלובלית.

ארגונים שעוברים שינוי מבני הם קהל יעד חשוב נוסף.

כאשר מתבצע מיזוג, פיצול, רכישה, הקצאת מניות לעובדים, שינוי הסכמי העסקה או מעבר בין מערכות שכר, חשוב להבין מהי תמונת ההתחייבויות העדכנית.

במצבים כאלה הדוח האקטוארי מסייע לזהות פערים, סיכונים והשלכות חשבונאיות עוד לפני שהן הופכות לבעיה.

גם חברות קטנות יחסית עשויות להזדקק לשירות, אם יש להן עובדים ותיקים, הסכמי פרישה מיוחדים, רכיבים מצטברים או דרישת ביקורת מפורשת מרואה החשבון.

לעיתים בעל החברה מניח שבגלל שמדובר בארגון לא גדול, אין צורך בדוח.

בפועל, דווקא בארגונים קטנים יש פעמים רבות חוסר סדר היסטורי במסמכים ובהפרשות, ולכן בדיקה מקצועית יכולה למנוע טעויות מהותיות.

בסופו של דבר, כל ארגון שיש לו התחייבויות עובד מהותיות ושמדווח או נדרש לדווח באופן מקצועי ומבוקר, עשוי להזדקק לדוחות אקטואריים לפי IAS 19 .

הצורך אינו נגזר רק מגודל החברה, אלא מהיקף ההתחייבויות, מורכבות ההסכמים ורמת הדיוק הנדרשת בדיווח.

 

סטטיסטיקות מישראל בנושא דוחות אקטואריים לפי IAS 19

כאשר בוחנים את השוק הישראלי בהקשר של דוחות אקטואריים לפי IAS 19 , חשוב להבין שהביקוש לשירות הזה מושפע ממבנה המשק המקומי, מהיקף האימוץ של תקני IFRS, מריבוי המעסיקים עם חבות לפיצויים, ומהעלייה ברמת הביקורת והדיווח הפיננסי.

בישראל פועלות אלפי חברות ועמותות המגישות דוחות כספיים מבוקרים מדי שנה.

מתוכן, חלק ניכר מחזיק במצבת עובדים המייצרת התחייבויות בגין פיצויי פיטורין, חופשה, מחלה והטבות נוספות.

המשמעות היא שמספר הארגונים שעבורם דוח אקטוארי הוא רלוונטי גבוה בהרבה ממה שנהוג לחשוב.

לפי מאפייני שוק התעסוקה בישראל, שיעור גבוה של עובדים מועסק לאורך שנים במקומות עבודה שבהם קיימות הפרשות פנסיוניות, רכיבי פיצויים והסדרי שכר משתנים.

בנוסף, השילוב בין חקיקת עבודה מפותחת, נוכחות של הסכמים קיבוציים בענפים שונים, ותהליכי ביקורת חשבונאית מחמירים יחסית, יוצר קרקע שבה הצורך בהערכה אקטוארית מקצועית עולה בהתמדה.

במגזר הציבורי הרחב ובגופים נתמכים, משקלן של זכויות נצברות לעובדים הוא לעיתים גבוה במיוחד.

במוסדות ותיקים ניתן לראות התחייבויות מצטברות על פני שנים רבות, והדבר מחייב עבודה אקטוארית מדויקת כדי להציג את ההתחייבות בדוחות בצורה נכונה.

במגזר העסקי, ניתן לזהות מגמה ברורה של עלייה במודעות לניהול התחייבויות עובד כחלק מממשל תאגידי תקין.

יותר הנהלות מבינות כיום שלא מדובר רק בדרישה של רואה החשבון, אלא בפרמטר שמשפיע על תמחור חברה, על יחס הון, על תכנון עתידי ועל שקיפות מול בעלי עניין.

גם ענף ההייטק הישראלי תרם לעלייה בביקוש.

חברות צומחות, חברות עם מרכזי פיתוח, חברות שנרכשות על ידי תאגידים זרים וחברות שמנהלות דיווח לקבוצות בינלאומיות, נדרשות להציג נתונים ברמת דיוק גבוהה ולספק דוחות תואמי IAS 19 במועדים קבועים.

לצד זאת, בישראל קיימת רגישות גבוהה לנושא פיצויי פיטורין, ובעקבות ריבוי של מודלים שונים להחלת סעיף 14 ולהפקדות לקופות, יש צורך מקצועי להבין בכל ארגון מהי החשיפה האמיתית ולא להסתמך על הנחות כלליות בלבד.

מבחינה תפעולית, ארגונים רבים בישראל עדיין מחזיקים נתוני שכר וכוח אדם במערכות שונות ולא תמיד מסונכרנות.

הדבר מוביל לכך שעבודת האקטואר אינה מסתכמת בחישוב בלבד, אלא כוללת גם טיוב נתונים, הצלבות, איתור חוסרים, בדיקת קבצי שכר וניתוח תנאי העסקה בפועל.

זו אחת הסיבות שבשוק המקומי יש ערך רב לשירות מלא, ולא רק להפקת דוח טכני.

אפשר לומר בזהירות שהמגמה בישראל ברורה.

ככל שהארגונים מבקשים לשפר את אמינות הדיווח, לעמוד בדרישות ביקורת, ולצמצם סיכונים חשבונאיים, כך עולה הצורך בדוחות אקטואריים מקצועיים, סדורים ומבוססי נתונים.

לכן דוחות אקטואריים לפי IAS 19  הפכו בשנים האחרונות לשירות מהותי עבור שוק רחב של חברות, עמותות וגופים מוסדיים.

 

שירותי ActuWise בנושא דוחות אקטואריים לפי IAS 19 

ActuWise מספקת מענה מקצועי ומדויק בתחום של דוחות אקטואריים לפי IAS 19 , תוך התאמה לצרכים החשבונאיים, העסקיים והתפעוליים של כל ארגון.

הערך המרכזי של השירות טמון בשילוב בין מומחיות אקטוארית, הבנה חשבונאית, ניסיון בעבודה מול רואי חשבון ומבקרים, ויכולת לנהל את התהליך באופן מסודר, יעיל וברור.

השירות של ActuWise מתחיל בהיכרות עם הארגון ועם מבנה ההעסקה שלו.

בשלב זה נאספים נתוני עובדים, נבחנים הסכמי העסקה, נבדקות מדיניות ההפרשות והזכויות, ומזוהים רכיבי התחייבות רלוונטיים.

במקום להסתפק בחישוב כללי, העבודה מתבצעת לאחר למידה של המציאות הארגונית בפועל.

כך ניתן לבנות דוח שישקף בצורה אמינה את החבות הקיימת ולא הערכה שטחית בלבד.

לאחר שלב המיפוי, ActuWise מבצעת ניתוח אקטוארי הכולל קביעת הנחות עבודה מתאימות, בחירת מתודולוגיה תואמת IAS 19, חישוב ההתחייבויות, והשוואה מול נכסים מיועדים במידת הצורך.

הדוחות מופקים באופן ברור ונגיש, כך שהנהלת החברה, החשב, סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון יכולים להבין את התוצאה, את ההנחות ואת ההשלכות החשבונאיות.

אחד היתרונות החשובים של ActuWise הוא היכולת לספק שירות מלא ולא רק מספר סופי.

המשמעות היא ליווי בשאלות שעולות מצד הביקורת, סיוע בהבנת הרישומים החשבונאיים הנגזרים מהדוח, מתן הבהרות על שינויים משנה לשנה, והכוונה לגבי אופן איסוף הנתונים לקראת דיווחים עתידיים.

עבור ארגונים שמבצעים לראשונה דוחות אקטואריים לפי IAS 19 , הליווי הזה חיוני במיוחד.

ActuWise נותנת מענה לחברות פרטיות, חברות מדווחות, עמותות, מוסדות חינוך, גופים ציבוריים למחצה, חברות בנות של תאגידים זרים וארגונים הנמצאים לפני עסקה או ביקורת מיוחדת.

העבודה מבוצעת ברמת דיוק גבוהה, עם הקפדה על זמינות, עמידה בלוחות זמנים ותקשורת מקצועית רציפה.

מעבר לכך, השירות מתאים גם לארגונים שמבקשים לשפר תהליכים פנימיים.

במקרים רבים במהלך העבודה מתגלים פערים במבנה הנתונים, חוסר אחידות ברישום רכיבי שכר, או צורך בסיווג נכון יותר של התחייבויות עובדים.

ActuWise מסייעת לא רק בהפקת הדוח הנוכחי, אלא גם ביצירת בסיס עבודה נכון יותר לשנים הבאות.

ארגון שבוחר בפתרון מקצועי של ActuWise מקבל שקט תפעולי וביטחון מקצועי.

במקום להתמודד לבד עם דרישות התקינה, עם שאלות של ביקורת ועם נתונים חלקיים, הוא עובד עם גורם שמכיר את התחום לעומק ויודע להוביל את התהליך מקצה לקצה.

כאשר הדוח האקטוארי נדרש בזמן קצר, כאשר קיימת מורכבות בהתחייבויות, או כאשר הנהלת הארגון מבקשת רמת ודאות גבוהה, שירות מלא של ActuWise הוא פתרון נכון, מדויק ויעיל.

שאלות ותשובות בנושא דוחות אקטואריים לפי IAS 19 

אחת השאלות הנפוצות היא האם כל חברה חייבת דוח אקטוארי לפי IAS 19.

התשובה היא שלא כל חברה חייבת בכל מצב, אך כל חברה שיש לה התחייבויות עובד מהותיות ושמדווחת לפי תקינה רלוונטית או נדרשת לביקורת מקצועית, צריכה לבדוק אם נדרש דוח כזה.

ההכרעה תלויה בהיקף ההתחייבויות, במהותן, במסגרת הדיווח ובדרישות רואה החשבון.

שאלה נוספת היא האם הפרשות לקופות פוטרות את החברה מהצורך בדוח.

במקרים מסוימים ההפקדות מצמצמות מאוד את החשיפה, אך לא תמיד מבטלות את הצורך בבחינה אקטוארית.

יש לבדוק אם קיימים פערים בין ההתחייבות לבין הנכסים, אם חל סעיף 14 על כלל העובדים ובאופן מלא, ואם יש זכויות נוספות שאינן מכוסות דרך הקופות.

שואלים גם מתי נכון לבצע את הדוח.

ברוב המקרים הדוח נערך בסוף שנת כספים לצורך הדוחות השנתיים, אך לעיתים נדרש גם דוח ביניים, דוח לעסקה, או עדכון מיוחד בעקבות שינוי מהותי בכוח האדם או בהסכמי ההעסקה.

ההמלצה היא לא לחכות לרגע האחרון, אלא להיערך מראש מבחינת נתונים ומסמכים.

עוד שאלה שחוזרת היא אילו נתונים צריך להכין.

בדרך כלל נדרשים קובץ עובדים עדכני, נתוני שכר, תאריכי לידה, תאריכי תחילת עבודה, שיעורי משרה, מידע על הפרשות, פירוט קופות, הסכמי העסקה רלוונטיים ונתונים על רכיבי זכאות מיוחדים.

כאשר מדובר בארגון מורכב יותר, עשויים להידרש גם נתונים היסטוריים ומסמכי מדיניות.

שאלה חשובה נוספת היא כמה זמן לוקח להכין דוחות אקטואריים לפי IAS 19 .

משך העבודה תלוי באיכות הנתונים, בהיקף העובדים, במורכבות ההתחייבויות ובזמינות החומרים.

כאשר הנתונים מסודרים התהליך יעיל יותר.

כאשר נדרשת השלמת מידע או בדיקה של הסכמים ישנים, משך העבודה מתארך.

לקוחות רבים שואלים גם מה ההבדל בין דוח אקטוארי מקצועי לבין חישוב פנימי של מחלקת הכספים.

התשובה היא שהחישוב הפנימי עשוי לשמש אינדיקציה, אך דוח אקטוארי מקצועי מבוסס על מתודולוגיה תקנית, על הנחות מבוקרות, על ניתוח הסתברויות ועל הצגה מותאמת לדרישות חשבונאיות.

זו רמה אחרת של עבודה, ובמקרים רבים גם דרישה של הביקורת.

יש גם מי שתוהה האם אפשר להסתמך משנה לשנה על אותם נתונים והנחות.

בפועל, יש לעדכן את הדוח בהתאם לשינויים בשכר, בכוח האדם, בריבית ההיוון, במדיניות ההטבות ובהתפתחויות רלוונטיות נוספות.

הנחה שהכול נשאר קבוע עלולה ליצור עיוות בדיווח.

שאלה אחרונה וחשובה היא כיצד לבחור ספק נכון בתחום.

כדאי לבחור גורם בעל ניסיון ממשי בדוחות אקטואריים לפי IAS 19 , כזה שמבין גם את המתודולוגיה האקטוארית וגם את הצרכים של רואי החשבון וההנהלה.

חשוב לוודא שהשירות כולל ליווי, זמינות, שקיפות, יכולת להסביר את התוצאות, ודיוק ברמת הנתונים וההנחות.

מחפש דוחות אקטואריים לפי IAS 19 ? פנה עכשיו!